top of page
ניר.PNG

תודה שפנית אלינו,נחזור אליך בהקדם

צרו קשר

העברה בין דורית בקיבוץ - אתגרים, פתרונות והזדמנויות

פער הזמנים בהעברה בין דורית והשלכותיו

פער הזמנים בין ה"מועד הקובע" לבין השלמת הליכי השיוך, העומד בקיבוצים רבים על עשרות שנים (and still counting) יצר מעמד משפטי חדש בעל מאפיינים ייחודיים: יורשים, או יורשים לעתיד, של חברים זכאים. בסיכון של להישמע ציני, אולי אפילו מקאברי, ניתן לומר שיש משהו מרענן במעמד הזה, כי עד שהחלו הליכי ההפרטה והשיוך, היו בני הקיבוצים חסינים מפני החומרנות הנלווית להליכי ירושה, ואפילו חלילה סכסוכי ירושה, וכדרכו של עולם, עם החסינות הזו באה הרבה תמימות, ולצדה התחושה שיש על מי לסמוך, והקיבוץ כבר יטפל.


העברה בין דורית: אחריות היורשים

אבל גם אם התחושה הזו נכונה במירב המקרים לגבי מערכת היחסים שבין הקיבוץ לבין חבריו, אין לה שום אחיזה במערכת היחסים שבין הקיבוץ ליורשי החבר, ובוודאי שלא למערכת היחסים בין היורשים לבין עצמם. כאן התמימות וההסתמכות היא כבר חיסרון, ועל היורשים לדעת את החשיבות של היערכות משפטית וכלכלית נכונה שיכולה, במקרים רבים, לחסוך להם סכומי מיסוי ניכרים מאוד. האחריות להיערכות הזו מוטלת על היורשים בלבד, ואל להם לצפות מן הקיבוץ שיעשה עבורם את העבודה. תכנון נכון של העברה בין-דורית יכול למנוע סכסוכים עתידיים ולשמור על ההרמוניה המשפחתית.


אבא מחזיק את יד בנו במבט אל הכביש שמסמל את העתיד


אתגרים בהעברה בין דורית בקיבוץ

לא ניתן כמובן במאמר זה להתייחס לכל המורכבויות והסוגיות שעשויות לצוץ, והאמרה לפיה כל מקרה צריך להיבחן לגופו היא נכונה כאן יותר מתמיד. ברור גם כי אין הכוונה לתת ייעוץ למקרים ספציפיים והבנה כזו תהיה על אחריותו של הקורא בלבד, אבל אשתדל להאיר כמה סוגיות טיפוסיות ולהעיר לגביהן.


הדרך לזכויות בקיבוץ: העברה בין דורית מורכבת

הדרך לקבלת זכויות לשיוך חוזי ובוודאי קנייני בקיבוץ מתחילה בצו ירושה או קיום צוואה, אבל אינה מסתיימת שם. בסוף הדרך, הזכות לקבלת הזכויות תהיה נתונה לבית אב אחד, וגם זאת בתנאי שיתקבל לחברות בקיבוץ בהתאם לתקנונו. קבלה כזו לחברות, כידוע, מחייבת מגורי קבע בקיבוץ.


העברה בין דורית: חלוקת הרכוש ומיסוי

לכאורה, המצב ה"אופטימלי" הוא כאשר אחד היורשים אכן מוכן וכשיר לקבל את הזכויות, להתקבל לחברות ולהעתיק את מגוריו לקיבוץ, אבל גם במקרה כזה יש להבחין בין זכויותיהם של היורשים כולם בעיזבון לבין הזכות כלפי הקיבוץ והזכות הקניינית במגרש. במישור של היחסים בין היורשים, היורש שיקבל את הזכות במגרש שבקיבוץ, יידרש כנראה לפצות את היורשים האחרים. אם העיזבון כולל נכסים נוספים, הדרך הנכונה והפשוטה לחלקם יהיה בדרך של הסכם לחלוקת העיזבון בין היורשים. ע"פ החוק, הסכם כזה לא נחשב ל"מכירה" ואינו חייב במס, בתנאי שהוא נעשה לפני שהעיזבון חולק, כלומר – לפני שהמגרש נרשם במלואו על שם היורש בקיבוץ (אם מדובר בשיוך חוזי) או ברמ"י (כאשר מדובר בשיוך קנייני). אבל קיים תנאי נוסף להכרה בהסכם כזה ולפטור ממיסוי בגינו, והוא שהנכסים המוקנים ע"פ ההסכם לכל אחד מן היורשים יהיו שוויוניים פחות או יותר. אם אחד היורשים או יותר מקבל יותר מכפי חלקו בעיזבון, הרי שהחלק העודף כן ייחשב ל"מכירה" וכן ימוסה.


אבא ובן דנים על הסכם העברה בן דורית


העברה בין דורית: אתגרים במיסוי

במקרים רבים, המגרש המשויך הינו הנכס היחיד, ולכל הפחות העיקרי, של החבר המוריש. מכאן שהיורש שיקבל את הזכויות במגרש יידרש לשלם מס על הפיצוי העודף. מה עושים במקרה כזה, או כאשר ליורש הזוכה פשוט אין אמצעים לפצות את היורשים האחרים? נערכים ומתכננים.


פתרון אפשרי: עסקת נאמנות בהעברה בין-דורית

לכאורה, זה מבוי סתום. בלי הסכמת היורשים האחרים לא ניתן יהיה להעביר את הזכויות בדירה על שמו, ברמ"י או בקיבוץ, ובסופו של דבר גם לא יוכל להתקבל לחברות. החלטת מיסוי נשכחת מ-2015, שממעטים (אם בכלל) לעשות בה שימוש, מציעה פתרון אפשרי למצב כזה. לפי החלטה 4983/15 (שניתנה כפרה-רולינג), אין מניעה כי הזכויות החוזיות והקנייניות בדירת השיוך יירשמו בקיבוץ וברמ"י על שם אחד היורשים בלבד, אך בראי דיני המס ייחשב הוא כמי שמחזיק בזכויות בנאמנות עבור כלל היורשים. גם את ההסדר הזה צריך לעשות נכון, בדרך של הסכם לחלוקה ראשונה של נכסי עזבון (שכזכור, אינו נחשב מכירה), וסביר שהוא יכלול הוראה לגבי תשלום דמי שכירות ליורשים האחרים, הימנעות של היורש המקבל ממכירת זכותו לצדדים שלישיים, והוראה שבכל מכירה כזו או מימוש כלכלי אחר של הזכות (למשל חלוקת דיווידנדים ע"י הקיבוץ), יחולקו התקבולים בין כלל היורשים לפי חלקם בירושה. ע"פ החלטת המיסוי הנ"ל, על מנת ששלטונות המס יכירו בעסקת נאמנות כזו, צריך לגבותה בביטחונות מתאימים, כמו הערת אזהרה או משכון. בדרך זו, ועל אף שהדירה תהיה רשומה על שם יורש יחיד, יכולים כלל היורשים ליהנות מפירות הדירה (זה במגורים וחברות ואלה בדמי שכירות), מבלי שאף אחד מהם מוותר באופן מעשי על הזכות הקניינית בה ועל הזכות ליהנות מן התמורה ההונית, כאשר הדירה תימכר. על מנת שהרשויות יכירו בהסדר זה, יש לדווח את עסקת הנאמנות לשלטונות המס כאשר היא נעשית ולקבל את אישורם. ויש גם "גזר" נוסף בסוף הסיפור הזה, אם עסקת הנאמנות תוכר מלכתחילה, העברה מן היורש הנאמן אל היורשים האחרים, לא תיחשב מכירה ולא תחויב במס.


העברה בין-דורית: עמדת הקיבוץ

איני יודע לומר מה תהיה עמדתם של קיבוצים ביחס לעסקת נאמנות כזו, וכאמור ממעטים להשתמש בה (אם בכלל), אבל בסופו של דבר מבחינת הקיבוץ, החבר הרשום ברמ"י כבעל זכויות בדירה הינו בעל דברו היחיד, וליורשים האחרים אין מכוחו של הסכם כזה זכויות בקיבוץ או כלפיו. ההסכם פועל כולו במישור שבין היורשים לבין עצמם, ולכן ובכפוף לכך, איני סבור שלקיבוץ תהיה התנגדות לעריכת הסכם כזה בין יורשים.


מכירת זכויות לצד ג' כפתרון להעברה בין-דורית

ומה עושים כאשר אף אחד מן היורשים אינו כשיר או מעוניין להתקבל לחברות ולגור בקיבוץ? במקרה כזה, פתוחה בפני היורשים הדרך למכור את הזכות לצד שלישי, בתנאי שיהיה כשיר ויתקבל לחברות. הקיבוצים מאפשרים עסקאות כאלה, וגם אם לא היו מאפשרים, רשות מקרקעי ישראל הייתה מחייבת אותם. זהו פתרון אפשרי לתהליך העברה בין-דורית כאשר היורשים אינם מעוניינים או אינם יכולים להמשיך את החברות בקיבוץ.


מיסוי העברה בין-דורית במכירת זכויות לצד ג'

לכאורה זהו פתרון פשוט ונוח, אבל לפעמים שוברו בצדו. ירושה אינה עסקה ועל קבלת הזכות בידי היורשים לא יחול מס שבח או רכישה, אבל על מכירתה לצד שלישי יכול בהחלט לחול. האמונה העממית לפיה מכירת זכות במקרקעין שהתקבלה בירושה תהיה פטורה ממס שבח, היא נכונה לפעמים, אבל לא תמיד. אחד התנאים לקבלת הפטור הוא שלפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת ואילו היה בחיים ומוכר את הדירה ששויכה לו, היה פטור ממס בשל המכירה. היורשים לא יהיו פטורים לכן, אם המורישים היו בעליה של דירת מגורים נוספת, בקיבוץ או במקום אחר. עניין נוסף שצריך לדעת הוא שהפטור יינתן רק על מכירתה של דירת מגורים מזכה. כלומר, כזו ששימשה למגורים בפועל. אם הזכות היא מגרש לא מבונה, או שטחים ששימשו לצורכי ציבור, או מבנה שלא שימש למגורים בפועל (ואלו דברים שקורים בפועל בהליכי הפרצלציה בקיבוץ), יחול מס שבח על מכירתה על ידי היורשים, אשר עשוי להגיע ל-25% משווי העסקה. תכנון נכון של העברה בין-דורית יכול למזער את חבות המס.


משפחה דנה בהליך העברה בין דורית עם נוטריון


העברה בין-דורית: תכנון מס מיטבי

אז מה עושים? נערכים ומתכננים. למשל, אם אחד היורשים אינו בעל דירה משלו, יש לשאוף שדירת הירושה תגיע לידיו, והוא יוכל למוכרה בפטור כדירה יחידה. ניתן לעשות זאת בדרך של הסתלקות היורשים האחרים מן הירושה או בדרך של העברת ירושתם אליו, אך צריך לזכור, שאם ההעברה אל אותו יורש כרוכה בפיצוי היורשים האחרים, הרי שגם תשלומים אלה יהיו חייבים במס. לכן, אם התנאים מאפשרים זאת, יש לשקול עריכת הסכם בין היורשים לחלוקת נכסי העזבון. כמתואר לעיל, לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, הסכם לחלוקת העזבון בין יורשים לא ייחשב מכירה וממילא לא יחויב במס. תנאי לכך הוא שהנכסים שמחולקים על פי ההסכם באים כולם מתוך העיזבון, ולא מחוצה לו, ושהחלוקה תהיה פחות או יותר שוויונית. לדוגמא, אם יורש אחד מקבל דירה, יורש אחר דירה אחרת, יורש שלישי כספים ויורש רביעי זכויות חוזיות, ואם כל הנכסים הנ"ל הגיעו מן העיזבון, כי אז על החלוקה האמורה לא יחול מס. בתנאים מסוימים, וזה פחות נורא ממה שזה נשמע, אפשר לשקול גם עריכת הסכם בין יורשים לעתיד אפילו בחיי המורישים. אמנם ליורשים אין זכות משפטית מוכרת לצפות לירושה (ולכן הסכם בין יורשים לעתיד לא ייחשב למכירה של זכות במקרקעין), אבל הם בהחלט רשאים לקבוע ביניהם כיצד יחולקו נכסי העיזבון אם יזכו בהם בעתיד. לעתים, דווקא הסכם כזה יכול ליצור שקט וביטחון בתוך המשפחה, ולסייע בתהליך חלק.


העברה בין-דורית: תכנון מוקדם של חלוקת הרכוש

אבל כפי שנרמז לעיל, לא תמיד הסכם לחלוקת נכסי העזבון הוא אופציה ריאלית וטובה. כדי שיועיל, צריכה להיות דרך הגיונית, מעשית ושוויונית לחלוקת נכסי העיזבון בין היורשים, ולא תמיד זה אפשר. אז מה עושים במקרה כזה? נערכים ומתכננים. במקרה כזה אפשר לשקול, וזה פחות קיצוני ממה שזה נשמע, מכירה או העברה חלקית של נכסי המורישים במהלך חייהם. כזכור, לפי חוק מיסוי מקרקעין, כדי שהיורשים יהיו פטורים ממכירת דירת השיוך נדרש שתהיה זו דירתו היחידה של המוריש בפטירתו. כלומר, גם אם היתה למוריש דירה נוספת והוא העביר אותה במתנה או בתמורה לפני פטירתו (בתנאי שהיה כשיר לכך כמובן), הפטור יחול. אמנם, ככל הנראה חברי הקיבוץ לא יוכלו להעביר בחייהם את הזכויות בדירה המגורים המשויכת או עתידה להיות משויכת להם בקיבוץ, אך אין מניעה לשקול מהלך כזה לגבי דירות אחרות שהם בעלי זכויות בהן, אם ישנן. תכנון מוקדם שכזה יכול להקל על תהליך ההעברה הבין-דורית ולהבטיח חלוקה הוגנת ויעילה של הנכסים.


לסיכום: העברה בין-דורית בקיבוץ – תכנון מוקדם הוא המפתח

התייחסתי במאמר קצר זה למספר מצומצם של שאלות טיפוסיות שעשויות להתעורר בין יורשים או יורשים לעתיד של דירות שיוך בקיבוצים, הצעתי מספר פתרונות אפשריים, בלי התייחסות לסוגיות ספציפיות ולכן בלי שהדבר ייחשב לייעוץ ספציפי. כמובן שאלו רק דוגמאות, וייתכנו עוד כל מיני מצבים ותסבוכות, שיצריכו התייחסות נפרדת או שונה. צריך גם לומר ביושר, לא תמיד תהיה בעיה ומצד שני, לא תמיד כאשר תהיה בעיה יימצא פתרון הגיוני. כל שרציתי לומר הוא שבעניינים אלה, גם בעניינים אלה, כדאי להימנע מהסתמכות על כך ש"יהיה בסדר".

 

רוצים לדעת אם באפשרותכם להוציא לפועל תוכנית העברה בין דורית?

צרו קשר, נחזור אליכם ונעבד את כל המידע שאתם צריכים כדי לקבל החלטה מושכלת.

2 צפיות

Comentários


bottom of page