top of page
ניר.PNG

תודה שפנית אלינו,נחזור אליך בהקדם

צרו קשר

סילוק יד מקיבוץ - בין פטיש הרשם לסדן החובות – בחינת ההליך המשפטי. מבימ"ש שלום ועד בג"צ – לא מתערבים בהחלטת רשם האגודות השיתופיות

תחילתה של הפרשה שהובילה לסילוק יד מקיבוץ חנתון

קיבוץ חנתון התמודד עם קשיים כלכליים ודמוגרפיים, לאור זאת, הוזמנה קבוצת צעירים, חברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (הנוע"ל), להתיישב בקיבוץ ולהצטרף כחברים. אולם, לאחר תקופה מסוימת, התגלעו מחלוקות בין חברי הקבוצה לבין חברי הקיבוץ הוותיקים, אשר התנגדו לקבלתם כחברים. חילוקי הדעות הובילו להליכים משפטיים, בשלב זה גויסתי אני לייצג את הקיבוץ והמפרק. כל עת החרפת הסכסוך והתנהלות ההליכים המשפטיים (מספר שנים), המשיכו חברי הקבוצה להתגורר בקיבוץ, מבלי לשלם דמי שכירות או דמי שימוש. לבסוף, לאחר הליך סילוק יד מקיבוץ ממושך שהגיע עד לבית המשפט העליון, חויבו חברי הקבוצה לפנות את הקיבוץ ולשלם דמי שימוש ראויים.

במהלך המשפט, טענו הנתבעים כי היו בגדר "מועמדים" לחברות בקיבוץ, ולכן היו זכאים לדיור ללא תמורה. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, שקבע כי הנתבעים לא הוכיחו את מעמדם כמועמדים וכי גם אם היו מועמדים בעבר, הרי שמועמדותם פקעה לאחר שלא התקבלו כחברים בקיבוץ בתוך פרק זמן סביר.

בנוסף, טענו הנתבעים כי חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג-1953, מקנה להם זכויות בקיבוץ ומונע את סילוק ידם מהקיבוץ. טענה זו נדחתה אף היא, הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט העליון (בג"ץ 1641/10). נקבע כי חוק ההתיישבות אינו מעניק זכויות קנייניות או זכויות מהותיות אחרות למתיישבים בקיבוץ וכי הוא אינו מהווה הגנה מפני תביעת סילוק יד מקיבוץ.

בית המשפט קבע כי הנתבעים עשו שימוש בנכסי הקיבוץ ללא תשלום ומבלי שהיו זכאים לכך, ולכן חויבו בתשלום דמי שימוש ראויים לקיבוץ.


שופט מחזיק מאזניים


הקבוצה שלא נקלטה וההליך לסילוק ידה מקיבוץ

הקבוצה שביקשו לסלק ידה מקיבוץ חנתון הורכבה מחברי תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד (הנוע"ל). חברי הקבוצה הגיעו לקיבוץ חנתון בשנים 2003-2004, בעקבות הזמנת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם), במטרה לסייע בשיקומו של הקיבוץ שנקלע לקשיים כלכליים ודמוגרפיים. במשך השנים, התגלעו מחלוקות בין חברי הקיבוץ הוותיקים לבין חברי הקבוצה החדשים, אשר התגוררו בנפרד ועסקו בפעילות חינוכית מחוץ לקיבוץ. חברי הקבוצה לא התקבלו כחברים בקיבוץ, למרות שהמשיכו להתגורר בשטחו ולהשתמש במשאביו במשך מספר שנים.


ניסיון השתלטות והבדלים ערכיים כגורמים לסילוק יד מקיבוץ

נדחתה טענת הנתבעים כי פעלו בתום לב וכי רצונם היה להשתלב בקיבוץ ולתרום לשיקומו. בית המשפט קבע כי התנהלותם של הנתבעים, אשר התגוררו בקיבוץ במשך שנים מבלי לשלם ומבלי להתקבל כחברים, מעידה על ניסיון השתלטות על הקיבוץ. ניסיון ההשתלטות לא התבטא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם בהיבט הערכי. חברי הקבוצה, שהגיעו מחוץ לקיבוץ, ביקשו לשנות את אופיו של הקיבוץ הוותיק, שהיה קשור לתנועה הקונסרבטיבית, ולהפוך אותו לקיבוץ שיתופי חילוני. ניסיון זה עורר התנגדות מצד חברי הקיבוץ הוותיקים, אשר ביקשו לשמור על צביונו הייחודי של הקיבוץ.

ההבדלים הערכיים והחברתיים בין הקבוצות היוו גורם מרכזי במחלוקת, והם השפיעו על היחסים בין הצדדים ועל התנהלותם המשפטית. בית המשפט התייחס להבדלים אלו, וקבע כי הם היוו מכשול בדרך לשילובם של חברי הקבוצה בקיבוץ.


סמכות הרשם בהליכי סילוק יד מקיבוץ

אחת הסוגיות המרכזיות בהליך סילוק היד מקיבוץ היתה סמכותו של רשם האגודות השיתופיות. בעוד שבפירוק חברות, בית המשפט הוא המפקח על ההליך, הרי שבפירוק אגודה שיתופית, הסמכות נתונה לרשם האגודות השיתופיות ובאמצעות המפרק שאותו ממנה הרשם.

במקרה של קיבוץ חנתון, הנתבעים טענו כי רשם האגודות השיתופיות פעל בחוסר סמכות כאשר הורה על פינויים מהקיבוץ, וכי הסמכות לדון בתביעת סילוק יד בקיבוץ נתונה לבית המשפט האזרחי. בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי לרשם האגודות השיתופיות הסמכות לדון בתביעות מסוג זה במסגרת הליכי הפירוק.

סמכותו של הרשם נובעת מפקודת האגודות השיתופיות [נוסח חדש], תשל"ג-1973, אשר מעניקה לו סמכות לפקח על הליכי פירוק של אגודות שיתופיות. כמו כן, תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984, מקנות למפרק האגודה סמכות לדרוש מאדם כלשהו למסור לו נכס של האגודה המוחזק בידיו שלא כדין.

הלכת "זיברט", אשר ניתנה בבית המשפט העליון, קובעת כי "פיקוחו היחיד של הרשם" פירושו הוא, כי דין האגודה יהיה שונה מדין חברה, וכי בית המשפט, המפקח על פירוק חברה, לא יתערב בפירוק אגודה.

סמכותו של הרשם כוללת את הפיקוח על פעולות המפרק שמונה לאגודה, לרבות החלטות הנוגעות לסילוק יד ממקרקעין בקיבוץ. החלטותיו של המפרק כפופות לערעור בפני הרשם, אשר בסמכותו לאשר או לדחות את ההחלטות הללו.


פטיש בית משפט ולידו ספר חוקים


היקף הביקורת השיפוטית בהליכי סילוק יד מקיבוץ

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לדון בערעור על החלטות רשם האגודות השיתופיות. עם זאת, היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הרשם הוא מצומצם, ומתערב בהן רק במקרים של חריגה מסמכות, טעות משפטית גלויה על פני ההחלטה, או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.


סיכום

סוגיית סילוק היד מקיבוץ ממקרקעין של קיבוץ, כפי שהתבררה, מעלה נקודות משפטיות מהותיות הנוגעות לסמכותו של רשם האגודות השיתופיות, זכויותיהם של מתיישבים ותחולת חוקים ספציפיים.

בפסיקה, הודגש כי לרשם האגודות השיתופיות סמכות בלעדית לדון בסוגיות הנוגעות לפירוק אגודה שיתופית, לרבות סילוק יד מקיבוץ ממקרקעין. סמכות זו נגזרת מפקודת האגודות השיתופיות ומהתקנות הרלוונטיות, ואינה מוגבלת לתביעות כספיות בלבד.

בנוסף, נדונה בפסיקה תחולתו של חוק המועמדים להתיישבות חקלאית על מתיישבים בקיבוץ. נקבע כי חוק זה אינו מקנה למתיישבים זכויות קנייניות או מהותיות אחרות בקיבוץ, ואינו מהווה הגנה מפני תביעת סילוק יד.

הפסיקה מדגישה את חשיבות ההסכמים והתקנונים הפנימיים של הקיבוץ בקביעת זכויותיהם של מתיישבים וחברי קיבוץ. במקרה של סתירה בין הוראות החוק לבין התקנון, יגבר התקנון, כל עוד אינו סותר את תקנת הציבור או עקרונות יסוד של המשפט.

לסיכום, סוגיית סילוק היד מקיבוץ היא סוגיה מורכבת, המצריכה איזון בין זכויות הקיבוץ וזכויות המתיישבים. הפסיקה בנושא מבהירה את סמכותו הרחבה של רשם האגודות השיתופיות ואת חשיבות ההסכמים והתקנונים הפנימיים של הקיבוץ בקביעת זכויות וחובות הצדדים.

לקבלת יעוץ בנושא סילוק יד ממקרקעין של קיבוץ, צור קשר.

0 צפיות

Comments


bottom of page