top of page
ניר.PNG

תודה שפנית אלינו,נחזור אליך בהקדם

צרו קשר

רעשי תחבורה, זיהום ומטרדים סביבתיים – האם מגיע לכם פיצוי?

האם אתם סובלים מרעשים בלתי פוסקים, זיהום אוויר ומטרדים סביבתיים אחרים עקב קרבתכם לכבישים, מסילות ברזל או רכבת קלה? אל תתפשרו על איכות החיים שלכם! ייתכן שמגיע לכם פיצוי.

הנפגעים ממפגעים סביבתיים שמקורם בתחבורה, המבקשים לתבוע את נזקם, צריכים להיות ערוכים להתמודד עם שלוש טענות הגנה עיקריות.


"מחיר" הפיתוח: מפגעים סביבתיים כצורך ציבורי

טענת ההגנה הראשונה היא כמובן, שתחבורה המונית היא צורך ציבורי, ושפיתוח עורקי תחבורה והגדלת נפח התנועה הינם מחויבי המציאות. הכרה בפיתוח כזה כעילת תביעה לטובת הנפגעים ממנו, עלולה ליצור אפקט מצנן מפני השקעה בפיתוח, והציבור בכללותו יצא נפסד. טענה זו תתחדד כאשר התובעים הגיעו להתגורר ליד עורק תחבורה קיים, והרשויות יטענו שבכך הם קיבלו על עצמם סיכון ואין להם זכות מוקנית לכך שנפח התנועה ליד ביתם לא יגדל.



רעשי תחבורה של כביש עמוס בתנועה שצמוד לבניינים

היעדר תקן מחייב לרעשי תחבורה: ההגנה הפילוסופית, אין רעש שהוא גדול מדי

טענת ההגנה השנייה, שהיא נגזרת של הראשונה, תהיה שאין בדין תקן סטטוטורי לרעשי תחבורה. הסיבה לכך היא שתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן 1990, מחריגות במפורש רעשי רכב ורכבות. בהיעדר תקן, כך יטענו הרשויות, לא ניתן לומר כי רעש תחבורה ברמה כלשהי מהווה "רעש בלתי סביר", שיש לאסור אותו או לפצות בגינו.


אם אין עילה לפי חוק התכנון והבנייה, אין עילה, נקודה!

הטענה השלישית עשויה להיות שסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה מהווה מיצוי של הסעדים המגיעים לתובע בגין פגיעה מרעשי תחבורה. הדיון בסעיף 197 חורג מגבולות מאמר זה. אציין רק בקצרה שע"פ הוראותיו, בעל זכויות במקרקעין שנפגע כתוצאה מאישורה של תוכנית החלה במקרקעין שלו או במקרקעין גובלים, זכאי לפיצוי מרשויות התכנון עבור ירידת הערך של המקרקעין כתוצאה מן האישור, ורשויות התכנון רשאיות לחזור אל יזם התוכנית, בשיעור של 70% מן הפגיעה. הרשויות יטענו אפוא כי בעל מקרקעין שלא קמה לו עילה לפי חוק התכנון והבניה, אם משום שלא עמד בתנאי הסעיף ואם משום שהחמיץ את תקופת ההתיישנות (העומדת על 3 שנים מאישור התוכנית), לא יהיה זכאי לפיצויי נזיקין.


מפגעים סביבתיים - אל תוותרו על זכויותיכם

 כל אלה הן טענות הגנה כבדות משקל, שכבודן במקומן מונח, אבל הניסיון והפסיקה מוכיחים, שניתן להתמודד איתן.


מפגעים סביבתיים אינם "מחיר" מחויב המציאות עבור מענה לצורך ציבורי

דווקא הטענה הראשונה, "הציבורית", היא הקלה יחסית. החשיבות של פיתוח והצורך הציבורי בעורקי תחבורה אינו מפחית כהוא זה מחובתן של הרשויות להקטין ככל הניתן את נזקם של הנפגעים המיידיים מן הפיתוח, ובמקרה שלנו, של בעלי המקרקעין הגובלים. חובה זו נובעת לא נובעת רק מחובתה הכללית של הרשות לנהוג בהגינות, ולא רק מן העיקרון של צדק חלוקתי של הנזק, אלא גם מהוראות מפורשת בפקודת הנזיקין. סעיף 48ב' לפקודה קובע כי "שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לעניין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר" וסעיף 46 לפקודה מגן על עניינו של מי שבא להתגורר ליד עורק תחבורתי קיים: "בתובענה על מטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד שהמטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את המקרקעין הנדונים." ע"פ הפרקטיקה המקובלת, תוכניות לסלילת או עיבוי עורקי תחבורה, מחויבות בהכנת "תסקיר השפעה על הסביבה", ולעתים קרובות הוראות התוכנית מחייבות את הרשות לקיים את הוראות התסקיר. במקרים כאלה, ניתן לראות בתוכנית ובתסקיר כהתחייבות לטובת צד שלישי, המקנה זכות תביעה על הפרתן לבעלי המקרקעין הגובלים ובמקרים המתאימים גם זכות תביעה לפי עוולה של "הפרת חובה חקוקה".


כביש עמוס במכוניות


גם בהיעדר תקן מחייב לרעשי תחבורה: יש רעש שהוא גדול מדי!

הטענה השנייה, כאילו היעדר תקן מחייב לרעשי תחבורה משמש הגנה לרשויות, נדחה בפסיקה לא אחת. היעדרו של תקן מחייב אינו פוטר את הרשות להימנע ככל הניתן מיצירת מטרד רעש בלתי סביר ו/או מן החובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים להקטנת מפגע הרעש. כל משמעותו של היעדר תקן מחייב הוא, שאין פרמטרים קבועים למדידת רעש סביר מעורק תחבורה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

עוד יצוין כי למרות היעדרו של תקן מחייב, קיימת ומוכרת טיוטה של תקנות שהכינה רכבת ישראל בעצמה, לעניין תקנים לרעשים סבירים ובלתי סבירים מתנועת רכבות, ביום ובלילה. הטיוטה הנ"ל, משנת 2002, אמנם מעולם לא אומצה ופורסמה בקובץ רשמי, אבל כאשר הרשות עצמה פרסמה אותה וטוענת כי היא נוהגת, יכולה טיוטה זו לשמש אסמכתא לעניין היקף הרעש והפגיעה.


גם אם אין עילה לפי חוק התכנון והבנייה, ייתכן שמגיע לכם פיצוי במסגרת תביעת נזיקין בגין מפגעים סביבתיים.

לגופה של הטענה השלישית, הליך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נועד לפצות עבור ירידת ערך המקרקעין כתוצאה מתוכנית החלה עליהם ועל מקרקעין גובלים ובתור שכך הוא אכן חוסם תביעות בגין ירידת ערך של מי שלא עומד בתנאיו. אך אין בו כדי לחסום תביעת נזיקין בגין מטרד ליחיד או לציבור, למשל כאשר הרשות אינה מקיימת את הוראות תסקיר ההשפעה על הסביבה ו/או התוכנית שהיא עצמה אישרה.


הקמת, הרחבת או עיבוי עורקי תחבורה, כבישים, רכבות או רכבות קלות, הם בדרך כלל פרויקטים לאומיים שהיקפם הכלכלי והתשתיתי הוא עצום. ההגנה על בעלי המקרקעין הגובלים מפני מפגעים סביבתיים צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהוצאתם לפועל של פרויקטים מעין אלה, ובעלי מקרקעין גובלים אינם צריכים לספוג את הפגיעה והנזק עבור הציבור בכללותו. גם בעניין זה, כמו בהרבה עניינים אחרים, בידם של בעלי המקרקעין לעמוד על זכויותיהם, ולא מוצע להם לסמוך על הרשות שתעשה זאת עבורם.


אל תסבלו בשקט!

אם אתם סובלים ממפגעים סביבתיים הנובעים מעורקי תחבורה, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בתחום יוכל לבחון את המקרה שלכם, להעריך את סיכויי התביעה ולסייע לכם למצות את זכויותיכם.


האם אתם סובלים ממפגעים סביבתיים? רוצים לבדוק אם יש לכם עילה לתביעה? צרו קשר, נחזור אליכם ונעבד את כל המידע שאתם צריכים כדי לקבל החלטה מושכלת.

17 צפיות

1 Comment


טל אהרון
טל אהרון
לפני 4 ימים

מאמר מצויין, חשוב לדעת שלאזרח הקטן יש הגנה ויש כתובת!

Like
bottom of page