עורך דין מפגעים סביבתיים – הדרך שלכם לצדק ושמירה על איכות החיים
מהו מפגע סביבתי?
היחידה הסביבתית העירונית – הכתובת הראשונה שלך ראשונה לטיפול והסרה של מפגעים סביבתיים
היחידה הסביבתית העירונית, כמו לדוגמא היחידה הסביבתית של חיפה או בשמה המדוייק "היחידה לתכנון, סביבה וקיימות", מהווה את הכתובת הראשונית שאליה יכולים לפנות תושבים הסובלים ממפגעים סביבתיים, כגון רעש, זיהום אוויר, ריח חריף, פסולת בלתי חוקית ועוד. תפקידה של היחידה הוא לטפל בתלונות הציבור, לבצע פיקוח ואכיפה על פי החוק, ולהבטיח סביבת חיים בריאה לתושבי העיר.
מה ניתן לעשות במקרה של מפגע?
הגשת תלונה
התושב יכול להגיש פנייה מסודרת ליחידה הסביבתית באמצעות אתר העירייה, מוקד 106 או טופס מקוון. יש לתאר במדויק את המפגע ולספק הוכחות במידת האפשר (תמונות, סרטונים, הקלטות). מוסדות נוספים אליהם ניתן להפנות את התלונה הם המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל.
בדיקת המפגע
היחידה הסביבתית תערוך בדיקה מקומית בהתאם לתלונה. במקרה של מפגע רעש, למשל, יבוצעו מדידות רעש באמצעות ציוד מתאים כדי לקבוע אם הרעש חורג מהתקנים שנקבעו בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992.
אכיפה
אם המפגע מאומת ונמצא בניגוד לחוק, היחידה הסביבתית ו/או המשרד להגנת הסביבה, ו/או משטרת ישראל
יפעלו מול האחראי – באמצעות מתן קנסות, התראות או צווים להפסקת המפגע.
אם לא התקבל פתרון, כנראה שהגיע הזמן לפנות לעו"ד עורך דין מפגעים סביבתיים.
במקרה שבו התושב לא מקבל מענה מספק מהיחידה הסביבתית או אם המפגע נמשך לאורך זמן ללא פתרון, מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה במפגעים סביבתיים. עורך הדין יוכל לבחון את המקרה לעומק, להגיש תביעה משפטית ולהשיג פתרון חוקי באמצעות צווי מניעה או פיצויים.
היחידה הסביבתית אכן משמשת כשלב ראשון חשוב לטיפול במפגעים סביבתיים, אך במקרה הצורך, פנייה להליך משפטי יכולה להבטיח אכיפה מלאה והגנה על זכויות התושב.
רעש כמפגע סביבתי: הגדרות והשלכות
רעש ומעמדו כמפגע סביבתי
רעש מוגדר כהפרעה שמקורה בצלילים חזקים או בלתי רצויים המשפיעים על השקט הסביבתי. במדינות רבות, כולל ישראל, קיימת חקיקה המסדירה את רמות הרעש המותרות, במיוחד באזורים עירוניים.
ההפרות הנפוצות כוללות:
מוסדות ובתי עסק: שימוש בציוד רועש בשעות לא מקובלות.
שימוש חורג: פעילות בניגוד להיתרים שניתנו לפי חוקי התכנון והבנייה.
מפגעים קבועים: מתקנים תעשייתיים או מסחריים המייצרים רעש מתמשך.
מפגע רעש – דוגמה לטיפול מוצלח במטרד סביבתי והשפעתו על חיי התושבים בשכונת בת גלים בחיפה.
מפגעי רעש הם בין המטרדים הסביבתיים הנפוצים והמשמעותיים ביותר, הפוגעים ישירות באיכות החיים של התושבים ולעיתים אף בבריאותם הפיזית והנפשית. דוגמה בולטת למפגע מסוג זה אירעה בשכונת בת גלים בחיפה, בעקבות פרויקט "הכפלת המסילה" של רכבת ישראל, שהושלם בשנת 1997. במסגרת הפרויקט, נוספה מסילת רכבת חדשה במרחק של כ-15 מטרים בלבד מבתיהם של תושבי השכונה.
בשנים שלאחר הכפלת המסילה, תדירות הרכבות הלכה וגברה באופן משמעותי – ואף שולשה. בשנת 2002 נוסף קו רכבת חדש לנמל התעופה בן גוריון, אשר פעל גם בשעות הלילה הקטנות. שינוי זה הביא לתנועה בלתי פוסקת של רכבות משא כבדות ומרעישות במיוחד, דווקא בשעות שבהן הדיירים ניסו לנוח ולישון. מעבר לכך, קרבתה של השכונה לתחנת הרכבת בת גלים (כ-200 מטרים מהבתים) יצרה מטרד נוסף: רכבות שנכנסו לתחנה או יצאו ממנה נהגו לצפור ולחרוק בלמים, והרעשים נשמעו למרחקים.
חייהם של תושבי השכונה הפכו לבלתי נסבלים. רעש הרכבות מנע מהם לנהל שגרת חיים תקינה – הם לא הצליחו לנהל שיחות, לצפות בטלוויזיה, או אפילו לשהות בביתם בשקט. רבים מהם ביקשו למכור את דירותיהם ולעבור למקום אחר, אך הבינו שאיש לא ירצה לרכוש נכס באזור הסובל מרעש כה קיצוני.
למרות הפגיעה הקשה, עורכי דין רבים אליהם פנו התושבים השיבו כי "אין מה לעשות", בטענה שהכפלת המסילה בוצעה כחוק ובהתאם לתוכנית מאושרת. בנוסף, נאמר לתושבים כי היה עליהם להגיש תביעה לפיצויים על ירידת ערך נכסיהם בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה – אך הם החמיצו את המועד החוקי להגשת התביעה.
בשלב זה, עו"ד ניר ברזל החליט לקחת את המקרה לידיו וראה בו פוטנציאל משפטי מבוסס. הוא בחן את מסמכי התוכנית ואת תסקיר ההשפעה על הסביבה – מסמך מחייב שנועד להעריך את ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט. בין הנתונים הרבים בתסקיר, מצא עו"ד ברזל סעיף קריטי שקבע כי הגדלת תדירות הרכבות תתאפשר רק לאחר השלמת מתרסי רעש ונקיטת צעדים להפחתת המפגעים למרות זאת, תדירות הרכבות הוגדלה באופן דרמטי כבר בשנת 1997 ועוד יותר מכך לאחר מכן (לרבות עם פתיחתו של קו הנוסע בכל שעות הלילה לנתב"ג 2000, עם פתיחת התחנה שם), בעוד מתרסי הרעש מעולם לא הוקמו.
בעקבות ממצא זה, הוגשה בשנת 2006 תביעה משפטית בשם עשרות תושבים משכונת בת גלים. התביעה התמקדה בהפרת התחייבויות הרכבת ובפגיעה הקשה שספגו התושבים עקב רעש חריג ומתמשך. רכבת ישראל, מצידה, גייסה את מיטב עורכי הדין וטענה כי הדיירים היו צריכים לצפות את המפגע בשל קרבת בתיהם למסילה קיימת. בנוסף, נטען כי האינטרס הציבורי בהפעלת הרכבת גובר על טענות הדיירים וכי התסקיר אינו מחייב את החברה.
במהלך המשפט התגלו נתונים שהוכיחו את עוצמת הפגיעה. בדיקות רעש פנימיות שנערכו על ידי הרכבת, ואשר נחשפו במהלך החקירות, הצביעו על עלייה של עשרות אחוזים במפלסי הרעש. חוות הדעת שהציגה הרכבת התגלו כמטעות, ואחריותה למפגעים הייתה ברורה.
לאחר הליך שנמשך כשלוש וחצי שנים, בית המשפט המחוזי בחיפה הודיע לרכבת כי עליה לשאת באחריות לנזקי התושבים וביקש כי הצדדים יגישו תחשיבי נזק, שבהסתמך עליהם הציע ביהמ"ש הצעת פשרה. בהמשך להצעת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרתו זכו התושבים לפיצויים משמעותיים בגובה מאות אלפי שקלים לכל משפחה – ובחלק מהמקרים אף מעל 400,000 ש"ח.
מעבר לפיצויים הכספיים, רכבת ישראל נדרשה להקים קיר אקוסטי מסיבי לאורך המסילה. הקיר, שהוקם חודשים ספורים לאחר פסק הדין, הפחית באופן משמעותי את מפלסי הרעש והשיב לתושבים את איכות חייהם.
סיפור זה מדגים את החשיבות הרבה של מאבק משפטי עיקש בהתמודדות עם מפגעי רעש והוכיח כי גם מול גופים גדולים וחזקים כמו רכבת ישראל, ניתן להגיע לצדק ולהגן על זכויות הציבור לחיים בסביבה שקטה ובריאה.
ניהול תביעה ייצוגית או תביעה מרובת תובעים
תביעה ייצוגית: יתרונות וחסרונות
פסקי דין