עורך דין מפגע רעש – נדמה לי שרועש, איך אדע אם יש לי קייס?

מפגעי רעש הם תופעה נפוצה המשפיעה על איכות החיים של רבים מאיתנו. אם אתם חשים שהרעש סביבכם מוגזם ותוהים אם יש לכם עילה לפעולה, המאמר הזה יספק לכם כלים לבדיקות עצמאיות ודרכי פעולה לפני פנייה לרשויות או לעורך דין מפגע רעש.

בדיקות עצמיות לזיהוי מפגעי רעש

לפני שפונים לרשויות או לעורך דין מפגעי רעש, ניתן לבצע מספר בדיקות עצמאיות כדי להעריך את עוצמת הרעש:

שימוש ביישומונים למדידת רעש: קיימים יישומונים חינמיים למדידת רעש, כמו היישומון של NIOSH למכשירי iOS. הורידו את היישומון, הפעילו אותו במיקום שבו אתם חווים את הרעש, ומדדו את העוצמה. יש לעקוב אחר ההנחיות למדידה נכונה.

חשוב לציין כי מדידות מיישומונים אינן מהוות ראיה משפטית מספקת בפני עצמן, אך ניתן להשתמש בהן כראיה תומכת לצד מדידות מוסמכות. המדידות מיישומונים לבדן, אינן מהוות ראיה קבילה בבית המשפט, מאחר שהיישומונים אינם עומדים בדרישות התקן למדידות רעש מקצועיות, ואינם מספקים נתונים מדויקים ברמת דיוק מספקת מבחינה משפטית. עם זאת,  המדידות מסייעות להמחיש את היקף מפגע הרעש ולבסס את הצורך במדידה מקצועית.

המדידות העצמיות יכולות גם לשמש כלי שכנוע מול הרשויות לפעול, נתוני היישומון יכולים לסייע בהגשת תלונות למשרד להגנת הסביבה, לרשות המקומית או למשטרה, תלונה המלווה בנתונים אובייקטיביים (בניגוד לתלונה המבוססת על הערכה סובייקטיבית בלבד) תסייע ברתימת הרשויות שבסמכותן לערוך בדיקות רשמיות ומוסמכות.

מה כן קביל כראיה בבית משפט?כדי שהמדידה תהיה קבילה בבית המשפט, יש צורך במדידה שבוצעה ע"י מודד רעש מוסמך, בהתאם לתקן הישראלי (תוך שימוש במכשירי מדידה מאושרים ומכוילים).

דוגמא ליישומון (אפליקציה) מדידת רעש:Sound Meter for Android

כך נראה הממשק:

להורדת האפליקציה: https://play.google.com/store/apps/details?id=com.splendapps.decibel

 כשתגיעו למשימת המדידה, שימו לב שהטווח בו תתחילו לחוות (באופן סובייקטיבי) את הרעש כמפגע רעש, יהיה בין 60 ל-70 דציבלים, עוצמת רעש שוות ערך לשיחה ערה או רעש תנועה מתונה. אך למה ההבדל בין 50 ל-60 דציבלים כל כך משמעותי? ואיך השמיעה שלנו בכלל פועלת?

האוזן האנושית היא חיישן מדהים שמסוגל לקלוט גם תדרים שונים (גובה הצליל) וגם עוצמות קול (חוזק הצליל).

טווח התדרים שהאדם יכול לשמוע

👂 20 הרץ (Hz) עד 20,000 הרץ (20 קילוהרץ, kHz)

1. תדרים נמוכים (20Hz - 250Hz): באסים עמוקים – רעמים, פעימות בס במוזיקה, רחשים עמומים.

2. תדרים בינוניים (250Hz - 4kHz): רוב הדיבור האנושי נמצא כאן – קולות אנשים, נגינה בפסנתר, טלפונים.

3. תדרים גבוהים (4kHz - 20kHz): צלילים חדים – ציוץ ציפורים, צפצופי אלקטרוניקה, חריקות.

💡 עם הגיל, מאבדים בהדרגה את היכולת לשמוע תדרים גבוהים (מעל 15kHz), במיוחד אם נחשפים לרעש חזק לאורך זמן.

📢 טווח העוצמות (דציבלים, dB) שהאדם יכול לשמוע

👂 0 דציבלים (סף שמיעה) ועד 120-140 דציבלים (סף כאב).

עוצמת קול (dB)	דוגמאות
0 dB	דממה מוחלטת – הסף הנמוך ביותר שאוזן אנושית יכולה לקלוט.
20 dB	לחישה חרישית, רחש עלים.
40 dB	ספרייה שקטה, חדר שקט מאוד.
50 dB	משרד שקט, גשם קל, מקרר פועל.
60 dB	שיחה רגילה, מכונת כביסה פועלת.
70 dB	תנועה עירונית, טלוויזיה בעוצמה בינונית.
85 dB	סף שעלול לגרום לנזק אם נחשפים אליו לאורך זמן (רעש רחוב סואן, מסור חשמלי).
100 dB	מופע מוזיקה רועש, רמקול חזק מאוד.
120-140 dB	סף כאב (המראה של מטוס קרוב, רעם חזק).

🔊 למה ההבדל בין 50 ל-60 דציבלים כל כך משמעותי?

סולם הדציבלים לוגריתמי, כלומר כל 10 דציבלים מייצגים הכפלה פי 10 בעוצמת הקול הפיזית. 60 דציבלים חזקים פי 10 מ-50 דציבלים מבחינת עוצמה פיזית. מבחינת איך שאנחנו שומעים את זה, זה נשמע לנו כפול בעוצמה.

לכן, אם אתם מודדים 60-70 דציבלים במקום העבודה, זה אולי ירגיש כמו רעש סביר, אבל זה כבר בטווח שמתחיל להשפיע על הסביבה ולגרום לאי-נוחות, במיוחד אם הוא נמשך זמן רב.

🎧 מסקנה – למה זה חשוב?

1. רעש מעל 85 דציבלים לאורך זמן עלול לפגוע בשמיעה.

2. אוזניות חזקות מדי (100+ dB) יכולות לגרום נזק בלתי הפיך.

3. חשיפה ל-120 דציבלים ומעלה (מטוס ממריא, מופע רועש) כואבת ועלולה לגרום לנזק מיידי.

🚧 לכן, בעת המדידה, אל תסתפקו רק במספרים – שימו לב גם לתחושה שלכם ולסביבה. רעש שנראה לכם "סביר" בטווח של 60-70 דציבלים, יכול להיות משמעותי מאוד לאורך זמן!

השוו את התוצאות לתקנות החוק: לאחר המדידה, השוו את התוצאות למפלסי הרעש המותרים בחוק. לדוגמה, במבנה מגורים, מפלס הרעש המותר ביום (06:00-22:00) שונה מזה של הלילה (22:00-06:00). ניתן להשתמש במאגר המידע של המשרד להגנת הסביבה לבדיקת המפלסים המותרים.

תיעוד הרעש: רשמו את הזמנים, התאריכים, ותיאור הרעש שאתם חווים. תיעוד זה יסייע בהמשך אם תחליטו לפנות לרשויות או לעו"ד מפגע רעש.

בנוסף, אחרי שהצטיידנו במדידות ביתיות, בדיקת מפגע הרעש הספציפי ותיעוד הזמנים של מפגע הרעש, ניתן לשקול שיחה עם הגורם המרעיש לפני פניה לעורך דין מפגעי רעש.נסו לפנות לגורם היוצר את מפגע הרעש ולהסביר את הבעיה. לעיתים, שיחה פשוטה יכולה לפתור את הבעיה ללא צורך בהתערבות נוספת.

הגורם היוצר את מפגע הרעש יכול להיות שכן, מפעל, בית מלאכה, מסעדה וכו'. עם כל גורם ניתן לשקול פתרונות אקוסטיים שיעזרו למזער את עוצמת הרעש ולשפר את איכות החיים. להלן שלושה פתרונות אפשריים:

1. קיר אקוסטי – חציצה פיזית להפחתת רעש קירות אקוסטיים הם פתרון יעיל במיוחד במקרים של רעש חיצוני או שכנים רועשים. הקיר עשוי מחומרים בעלי כושר בידוד גבוה כמו גבס עם שכבת צמר סלעים, פאנלים אקוסטיים או קירות בטון מבודדים. ניתן לשלב חיפוי סופג רעשים כמו לוחות עץ מחוררים או לוחות אקוסטיים מעוצבים שמשפרים גם את האסתטיקה מתאים במיוחד לקירות משותפים בין דירות או לבתים פרטיים החשופים לרעש מהסביבה

2. בידוד חלונות ודלתות – מניעת חדירת רעש חיצוני. אחת הדרכים המרכזיות שבהן רעש חודר לבית היא דרך חלונות ודלתות. ניתן להחליף את החלונות לחלונות עם זיגוג כפול או משולש, המסייעים לבידוד מרעשים חיצוניים. שימוש בגומיות אטימה משופרות לדלתות ולמשקופים יכול להפחית מעבר רעש בין חדרים או מדירה לדירה. התקנת וילונות כבדים מחומר אקוסטי יכולה לעזור לספוג רעש חיצוני נוסף.

3. תקרה אקוסטית וספיגת רעשים פנימיים - כאשר מקור הרעש נמצא מעליכם (למשל, שכנים בקומה עליונה), תקרה אקוסטית יכולה לעזור למזער את ההשפעה. ניתן להתקין תקרה מונמכת עם חומרים מבודדים כמו צמר סלעים או לוחות גבס עם בידוד פנימי. לוחות ספיגה אקוסטיים מחומרים מיוחדים יכולים למנוע הדהוד ולצמצם רעש שמוחזר בתוך החדר. בחירת הפתרון האקוסטי תלויה בסוג הרעש, במקורו ובמגבלות המבנה. לעיתים, שילוב של מספר פתרונות יספק את התוצאה הטובה ביותר. מומלץ להיעזר באנשי מקצוע בתחום האקוסטיקה כדי להתאים את הפתרון לצרכים הספציפיים.

נושאים מרכזיים בתחום מפגעי הרעש – העריכו אם לאור הממצאים שגיליתם, מתקיים מפגע רעש

1. הגדרות חוקיות של רעש בלתי סביר

החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, קובע שאסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר המפריע או עלול להפריע לנמצאים בקרבת מקור הרעש. התקנות מפרטות את רמות הרעש המותרות בהתאם לסוג המבנה, השעה ביום, ומשך הרעש.

2. תקנות למניעת רעש בשעות מסוימות

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992, אוסרות על גרימת רעש באמצעות מכשירי קול, שירה, צעקות ועוד, בין השעות 14:00-16:00 ובין 23:00-07:00 באזורי מגורים. ישנם חריגים למועדים מסוימים כמו ערב יום העצמאות, פורים, ועוד.

3. רעש משיפוצים ובנייה עבודות תיקון, שיפוץ או בנייה הגורמות לרעש בבניין מגורים אסורות בין השעות 20:00-07:00 בימי חול, ובין 17:00-07:00 בימי שישי וערבי חג. חשוב לבדוק גם את חוקי העזר העירוניים, שכן ייתכנו הבדלים בין רשויות שונות.

4. רעש ממזגנים ומתקנים אחרים

הפעלת מזגן, מדחס או מתקנים דומים באופן שגורם לרעש חזק המפריע לדיירים אחרים אסורה. יש לוודא שהמתקנים מותקנים ומתוחזקים כראוי כדי למנוע רעש מיותר.

5. רעש מבעלי חיים תקנות למניעת מפגעים מתייחסות גם לרעש הנגרם מבעלי חיים. לדוגמה, נביחות כלבים מתמשכות עלולות להיחשב כמפגע רעש, ובמקרים כאלה ניתן לפנות לרשויות המתאימות.

6. רעש מאירועים ומהתקהלויות אירועים באזורי מגורים חייבים לעמוד במגבלות הרעש שנקבעו בחוק. קיימות הגבלות על שימוש במערכות הגברה, זיקוקים, ועוד, במיוחד בשעות הלילה.

7. רעש ממקורות תחבורה רעש מכלי רכב, רכבות, ומטוסים מוסדר בחקיקה נפרדת, וישנם תקנים מחמירים למניעת רעש מזיק לציבור. במקרים של רעש חריג מתחבורה, ניתן לפנות לרשויות המתאימות.

שאלות ותשובות

1. האם שווה לי להתחיל בזה בכלל?

אם הרעש פוגע באיכות חייכם, בהחלט כדאי לבחון את הנושא. בדיקות עצמיות ותיעוד יכולים לסייע בקבלת החלטה מושכלת.

2. מאיפה מתחילים?

התחילו במדידת הרעש באמצעות יישומון מתאים, השוו את התוצאות לתקנות החוק, ותעדו את הממצאים. לאחר מכן, פנו לגורם המרעיש בניסיון לפתור את הבעיה.

3. האם אוכל לקבל פיצוי בבית משפט?

פיצוי בגין מפגעי רעש תלוי בנסיבות. אם הרעש גורם לנזק מוכח, כמו ירידת ערך נכס או נזק בריאותי, ניתן לתבוע פיצויים בבית משפט. במקרים רבים, בתי המשפט פוסקים פיצויים במקרה של מטרד רעש שהוכח, התקיים באופן מתמשך הפוגע באיכות החיים.

4. האם לא תמיד יעדיפו את המפעל שמשלם הרבה ארנונה על פני האזרח?

למרות שמפעלים ועסקים גדולים נחשבים ככוח כלכלי משמעותי, החוק מחייב את הרשויות המקומיות לפעול נגד מפגעי רעש גם מצד עסקים. במקרים בהם יש ניגוד אינטרסים, ניתן לפנות לבית המשפט או להיעזר בשירותי עורך דין למפגע רעש.

5. יש הבדל בין מסחר לתעשייה?

כן, קיימים הבדלים בין אזורי מסחר לאזורי תעשייה. אזורי תעשייה מתוכננים כך שיכילו מקורות רעש חזקים יותר, ולכן התקנות לגביהם שונות. באזורי מסחר, במיוחד כשמדובר בשכונות מגורים סמוכות, התקנות מחמירות יותר, ורעש לא סביר יכול להיחשב כמפגע.

6. האם ניתן לקבל סעד זמני מבית משפט להפסקת מפגע רעש?

כשתגיעו לעבודת המדידה, שימו לב שטווח מפגע הרעש (ברמה הסובייקטיבית) יהיה על פי רוב בין 60 ל-70 דציבלים – בערך כמו שיחה קולנית או רעש תנועה מתונה.

7. למה ההבדל בין 50 ל-60 דציבלים כל כך משמעותי? ואיך השמיעה שלנו בכלל פועלת?

האוזן האנושית היא חיישן מדהים שמסוגל לקלוט גם תדרים שונים (גובה הצליל) וגם עוצמות קול (חוזק הצליל).

🌀 טווח התדרים שהאדם יכול לשמוע

👂 20 הרץ (Hz) עד 20,000 הרץ (20 קילוהרץ, kHz)

1. תדרים נמוכים (20Hz - 250Hz): באסים עמוקים – רעמים, פעימות בס במוזיקה, רחשים עמומים.

2. תדרים בינוניים (250Hz - 4kHz): רוב הדיבור האנושי נמצא כאן – קולות אנשים, נגינה בפסנתר, טלפונים.

3. תדרים גבוהים (4kHz - 20kHz): צלילים חדים – ציוץ ציפורים, צפצופי אלקטרוניקה, חריקות.

💡 עם הגיל, מאבדים בהדרגה את היכולת לשמוע תדרים גבוהים (מעל 15kHz), במיוחד אם נחשפים לרעש חזק לאורך זמן.

📢 טווח העוצמות (דציבלים, dB) שהאדם יכול לשמוע

👂 0 דציבלים (סף שמיעה) ועד 120-140 דציבלים (סף כאב).

עוצמת קול (dB)	דוגמאות
0 dB	דממה מוחלטת – הסף הנמוך ביותר שאוזן אנושית יכולה לקלוט.
20 dB	לחישה חרישית, רחש עלים.
40 dB	ספרייה שקטה, חדר שקט מאוד.
50 dB	משרד שקט, גשם קל, מקרר פועל.
60 dB	שיחה בעוצמה רגילה, מכונת כביסה פועלת.
70 dB	תנועה עירונית, טלוויזיה בעוצמה בינונית.
85 dB	סף שעלול לגרום לנזק אם נחשפים אליו לאורך זמן (רעש רחוב סואן, מסור חשמלי).
100 dB	מופע מוזיקה רועש, רמקול חזק מאוד.
120-140 dB	סף כאב (המראה של מטוס קרוב, רעם חזק).

🔊 למה ההבדל בין 50 ל-60 דציבלים כל כך משמעותי?

סולם הדציבלים לוגריתמי, כלומר כל 10 דציבלים מייצגים הכפלה פי 10 בעוצמת הקול הפיזית.60 דציבלים חזקים פי 10 מ-50 דציבלים מבחינת עוצמה פיזית.מבחינת איך שאנחנו שומעים את זה, זה נשמע לנו כפול בעוצמה.

לכן, אם אתם מודדים 60-70 דציבלים במקום העבודה, זה אולי ירגיש כמו רעש סביר, אבל זה כבר בטווח שמתחיל להשפיע על הסביבה ולגרום לאי-נוחות, במיוחד אם הוא נמשך זמן רב.

האם ניתן לקבל סעד זמני מבית המשפט להפסקת מפגע רעש?

כן, בהחלט ניתן לבקש סעד זמני מבית המשפט להפסקת מפגע רעש, במיוחד אם מדובר ברעש חזק ומתמשך שפוגע בזכויותיך או באיכות חייך.

מהו סעד זמני?

סעד זמני הוא צו שניתן לפני ההכרעה הסופית בתיק, ונועד למנוע נזק מידי ובלתי הפיך עד להכרעה הסופית של בית המשפט.

באילו מקרים אפשר לבקש סעד זמני להפסקת רעש?

רעש בלתי סביר או מתמשך – לדוגמה:

1. עבודות בנייה או שיפוצים שנמשכים מעבר לשעות המותרות בחוק.

2. אירועים ומסיבות רועשות שמתקיימות דרך קבע ליד מגורים.

3. עסקים רועשים (פאבים, אולמות אירועים, מפעלים) שפועלים ללא אישור מתאים או מפרים את חוקי הרעש.

4. שימוש בציוד מכני רועש (גנרטורים, מכונות וכו’) שגורם למטרד משמעותי.

איך מגישים בקשה לצו מניעה זמני להפסקת רעש?

1️⃣ הגשת תביעה עיקרית – בקשה לסעד זמני מוגשת כחלק מתביעה אזרחית נגד האחראי למטרד הרעש. 2️⃣ צירוף תצהיר חתום – עליך לפרט את טיב המפגע, משך הזמן שהוא קיים, ניסיונות לפתור את הבעיה, ונזקים שנגרמו לך. 3️⃣ הוספת ראיות – מדידות רעש, הקלטות, תלונות לרשויות, עדויות שכנים וכו’. 4️⃣ בקשה לצו מניעה זמני – מבקשים צו להפסקת הרעש עד למתן פסק דין בתביעה.

סיכום ומתי כדאי לפנות לעורך דין מפגע רעש

אם למרות כל זה מפגע הרעש ממשיך ופוגע באיכות חייך, כדאי לפנות לעורך דין המתמחה במפגעי רעש ולבחון את האפשרות להוצאת צו מניעה זמני. באמצעות תיעוד מדויק, מדידות רעש וראיות חזקות, ניתן לבקש מבית המשפט להפסיק את מפגע הרעש באופן מיידי ולמנוע נזקים נוספים. במקרה הצורך, ניתן גם לדרוש פיצוי כספי על עוגמת נפש והשלכות הפגיעה. התנהלות מהירה ומקצועית יכולה לעשות את ההבדל בין המשך הסבל – לבין פתרון מהיר ויעיל.

נכתב ע"י עורך דין טל אהרון