ירושה בקיבוץ המתחדש: ירשת מרובה, לא ירשת

מאת: טל אהרון, עו"ד*

נקודת מבט ביקורתית על מערכת היחסים הבלתי שוויונית בין הקיבוץ ליורשי החברים בקיבוץ

תקציר מנהלים

המעבר מהקיבוץ השיתופי המסורתי לקיבוץ המתחדש יצר מציאות משפטית חדשה ומורכבת. בעבר, חבר קיבוץ היה חלק בלתי נפרד מקהילה שיתופית בכל היבטיה. כיום, הוא נדרש להתמודד עם מערכת יחסים מורכבת מול המערכת הקיבוצית, המאופיינת בחובות הדדיות של הגינות ותום לב, אך בפועל, היא בלתי שוויונית ולעיתים מקפחת. מערכת יחסים זו מציבה את החבר, ובמיוחד את היורש, בעמדה נחותה, הדורשת ממנו להתמודד עם דרישות וציפיות שאינן תמיד הוגנות או מאוזנות ביחס לזכויותיו.

האתגר במימוש זכויות היורשים – המציאות מלמדת כי הירושה בקיבוץ המתחדש, הגם שהיא בעלת ערך, היא בבחינת "אליה וקוץ בה" היא אינה כסף בבנק ואפילו לא דירה בעיר או בית במושב. מדובר בנכס מורכב למימוש, והיורשים יצטרכו לעבוד קשה, לנווט בין ביורוקרטיה ובעיקר ולהשיג את הסכמות הקיבוץ, כדי לממש את זכויותיהם. לעיתים קרובות, זהו תהליך ארוך ומאתגר, שעלול לגרור מחלוקות וקרעים למערכת היחסים עם הקיבוץ.

מאמר זה יבחן את פערי הכוחות המובנים במערכת היחסים בין הקיבוץ המתחדש לבין יורשים בקיבוץ. הוא יציע כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים המשפטיים והקהילתיים הכרוכים בכך, ויסייע ליורשים לשמור על זכויותיהם.

המסגרת המשפטית והתמורות בקיבוץ המתחדש

הקיבוץ הישראלי, שהיה בעבר מודל קולקטיביסטי מובהק, עבר בעשורים האחרונים טרנספורמציה עמוקה. תהליכי השינוי היו כרוכים לא רק בחיפוש אחר פתרונות פרקטיים לפתרון המשבר, אלא בתמורה בסיסית בתפיסות ועקרונות היסוד שאפיינו את ההוויה הקיבוצית. המגמה החדשה התבטאה בחיזוק האינדיבידואליות, צמצום השותפות והערבות ההדדית, הקטנת האחריות הקולקטיבית של הכלל לגורל הפרט הנמנה עליו, והסבת האחריות לעמידה בנטלי החיים לפרטים עצמם.

מצויים אנו בעידן חדש בתנועה הקיבוצית, בו שיעור הקיבוצים המתחדשים עולה בהרבה על אלה השיתופיים, והמונח "קיבוץ שיזורי" נוסף ללקסיקון כדי לתאר דגם של קיבוץ מתחדש לחברים חדשים בעוד החברים הותיקים ממשיכים להתנהל על פי ההסדרים של הקיבוץ השיתופי (קיבוצים שיתופים ושיזוריים – תמונת מצב לסוף 2022, אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי).

המסגרת החוקית לקיבוץ מתחדש וזכויות יורשים

המסגרת המשפטית לקיבוץ מתחדש מוגדרת בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995, שתוקנו בשנת 2005, הקובעות כי "קיבוץ מתחדש - אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005". התקנות מאפשרות לקיבוץ מתחדש לכלול בתקנונו הוראות בנושאים מרכזיים כגון "שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005" ו"שיוך אמצעי הייצור לחבריה".

בתחום שיוך הדירות, התקנות קובעות כי "הקיבוץ ישייך דירות לחבריו על חשבון דמי העזיבה המגיעים לחבר, בהתאם להסדרים שיקבע הקיבוץ בתקנונו ובהתאם לדין כפי שיהיה מזמן לזמן", תוך שמירה על עקרון השוויון: "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע על פי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון".

בהקשר של זכויות יורשים, התקנות מכירות במעמדם המיוחד ומסדירות אותו במפורש: תקנות שיוך הדירות "יחולו על יורש, כונס נכסים ונאמן בפשיטת רגל, כאילו היו החבר בעל הזכויות בדירה, לענין הזכות למכור את הדירה בלבד, זולת אם היורש או הרוכש מאת הכונס או הנאמן מבקש להתקבל כחבר האגודה השיתופית הרלוונטית לכל דבר וענין". הוראה דומה חלה גם על שיוך אמצעי ייצור: "תקנות אלה יחולו על יורש, כונס נכסים ונאמן בפשיטת רגל, כאילו היו החבר בעל הזכויות באמצעי הייצור, לענין הזכות למכור את אמצעי הייצור בלבד".

הפסיקה מדגישה כי תמורות אלה "החלו בקיבוצים רבים עוד בטרם נדרשו לכך המחוקק או גורמי הממשל השונים", וכי "הקיבוץ היה ועודנו אגודה שיתופית ייחודית, יצירה אנושית ישראלית חברתית ומשפטית, שעניינה מוסדר משפטית בפקודת האגודות השיתופיות והתקנות שהותקנו מכוחה, וכן בתקנון הקיבוץ". מסגרת זו יוצרת איזון עדין בין שמירה על העקרונות הקיבוציים המסורתיים לבין הכרה בזכויות קניין אישיות ובזכויות יורשים.

טבלת ריכוז נתונים

סייג חשוב:  הנתונים בטבלה זו מהווים מסגרת כללית המבוססת על הוראות הדין והפסיקה הרווחת. עם זאת, במערכת היחסים הקיבוצית קיימת חשיבות עליונה לתקנון הקיבוץ הספציפי ולהחלטות האסיפה הכללית של כל קיבוץ וקיבוץ. ייתכנו שינויים מהותיים בזכויות המוקנות, בתנאי המימוש ובהגדרות השיוך בין קיבוץ אחד למשנהו, בהתאם לאוטונומיה המשפטית של האגודה.

שלב שיוך	שלב א': החלטת עקרונית של הקיבוץ על הליך השיוך	שלב ב': שיוך חוזי (פנימי)	שלב ג': שיוך קנייני מלא (טאבו/ רמ"י)
סטטוס
מעמד משפטי	זכות שימוש בלבד (בר-רשות)	זכות חוזית מוסדרת מכוח החלטות הקיבוץ והתקשרות בחוזה	בעלות קניינית מלאה (או חכירה לדורות)
הזכות על המגרש	זכות מוגבלת ללא הסדרה פורמלית. הקרקע שייכת לקיבוץ	זכות מוגבלת על פי כללי השיוך ותקנון האגודה	חכירה מלאה מול רמ"י על המגרש והצמדותיו בכפוף לתקנון הקיבוץ והוראות חוזה החכירה
ערך הירושה	ברוב המקרים, שווי המבנה בלבד ("עלויות בנייה")	שווי מבנה + אופציונלי, רכיב שווי הקרקע, על פי כללי השיוך ותקנון האגודה	שווי שוק מלא (מחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון)
זכות מגורים ליורש	הזכות פוקעת עם פטירת החבר (בדרך כלל)	כפופה לאישור הקיבוץ וועדות קבלה	זכות מלאה (בכפוף למגבלות האגודה)
פסיקה/ חקיקה רלוונטית	הלכת רתם נ' שדות ים	נאות מרדכי נ' שליידר	חוק הירושה והדין הכללי
השורה התחתונה	"אליה וקוץ בה" - מימוש קשה ומוגבל	מימוש ערך שוק ככל הנראה טעון מאבק משפטי על רכיב הקרקע	נכס מקרקעין סחיר בערך השוק, בכפוף לתקנון

תהליך השיוך והשלכותיו על זכויות היורשים

הליך שיוך הדירות הוא תהליך ארוך ומורכב, במסגרתו נדרש הקיבוץ, בראש ובראשונה, לקבל החלטה בדבר שיוך הדירות לחבריו ולאחר מכן לערוך את כל הדרוש בפן התכנוני, הכלכלי והציבורי. במסגרת הליך זה, הקיבוץ מקנה לחברים זכויות מוגבלות במקרקעין או משתף אותם בזכויות, תוך שמירה על מסגרת הבעלות הקיבוצית. כבר במסגרת השיוך החוזי, הקיבוץ מקנה לחברים זכויות קניין או זכויות שימוש וניצול במקרקעין הספציפיים ששויכו להם.

כוחו המופרז של הקיבוץ בהליך השיוך

הקיבוץ נהנה מעמדת כוח מובנית, כשהוא משמש בו-זמנית כשחקן כלכלי, כמעין רשות מקומית וכקהילה שיתופית. מצב זה יוצר חוסר איזון קיצוני ביחסי הכוחות. במיוחד בעייתית היכולת של הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות, כאשר היורשים נמצאים במצב של חוסר אונים מול מערכת רבת עוצמה.

בתי המשפט נוטים להעניק משקל רב לאוטונומיה הקיבוצית, אך הם מתערבים כאשר מתקיימות עילות משפטיות מבוססות כגון הפרת חובת תום הלב או ניצול לרעה של מעמד. מצב זה, מותיר לעיתים את היורשים מחוסרי הגנה משפטית אפקטיבית. התערבות שיפוטית בהחלטות האסיפה הכללית ובכללי השיוך נעשית במשורה, ורק במקרים של קיפוח קשה, הפרת דין בוטה או פגיעה בתקנת הציבור.

"היום הקובע" - נקודת מפתח בזכויות היורשים

"היום הקובע" מהווה נקודת ציון קריטית בקביעת זכויות היורשים. סלע המחלוקת מתמקד פעמים רבות בטיב ומהות זכויות החבר המוריש בדירה בעת פטירתו. הליך שיוך הדירות הינו הליך סבוך ומורכב הכרוך בפעולות משפטיות רבות ובקבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל, ועדות התכנון וגורמים נוספים.

הליך השיוך כרוך בהקצאה שוויונית של הדירות לכל חברי הקיבוץ, משימה שאינה קלה, במיוחד בשים לב מחד גיסא לשאיפה הטבעית וההגיונית כי לחברים תשוייך הדירה בה הם מתגוררים עובר לשיוך, ומאידך גיסא, הקשיים הכרוכים במימוש שאיפה זו כמו, השוני בין הדירות ושוויון, גודל המשפחות, וותק, ועוד שיקולים לגיטימיים בקביעת שיוך הדירות.

הזכויות הכלכליות והקנייניות של יורשים בקיבוץ – הלכת רתם נ' קיבוץ שדות ים

בעניין רתם נ' קיבוץ שדות ים קבע בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי על פי תקנון הקיבוץ, דירות המגורים הן רכוש הקיבוץ והחברים זכאים רק לזכות שימוש בהן, זאת חרף קבלת החלטה עקרונית של הקיבוץ לקיים תהליך שיוך. עם פטירת חבר, פקעה זכות השימוש שהוענקה לו והדירה חזרה לרשות הקיבוץ.

באותו עניין, דחה בית המשפט את טענות היורשים כי החלטת השיוך שינתה את המצב המשפטי, וקבע כי ההחלטה מהווה הצהרת כוונות בלבד, המותנית בהתקיימות תנאים רבים, ולא העניקה לחברים זכויות מיידיות בדירות. פסק דין זה שעמד מאוחר יותר במבחן בבית המשפט העליון שסמך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי.

יחד עם זה, קבע בית המשפט כי הקיבוץ מחוייב ליורשים - "...הרי ככל שיחליט הקיבוץ על העברת הזכויות בדירות המגורים לחברים ובכפוף להחלטת האסיפה הנ"ל, להוראות הדין ולכל החלטה שתתקבל בעתיד ולביצועה בפועל יהיו זכאים יורשי המנוח לזכויות שיוגדרו באותה החלטה, בכפוף למילוי כל תנאיה". דהיינו בבוא העת, עם גמר הליך שיוך הדירות, יהיו היורשים זכאים לזכויות בדירה. ברם, חרף זכאות זו, לא מוקנית ליורשים, טרם גמר הליך השיוך, זכות להחזקת הדירה ו/או כל זכות אחרת בדירה.

בשלב הנוכחי (כל עוד לא הסתיים תהליך השיוך), הנכס שישויך בעתיד ליורשים הוא נכס בבעלות הקיבוץ, ומי שזכאי לנהוג בו מנהג בעלים הוא הקיבוץ.

נשאלת השאלה, יחד עם "שמירת זכויות היורשים", מה לגבי עלות הכלכלית של הזמן האבוד מעבר לקשיים במימוש?  תהליכי מימוש ירושה בקיבוץ המתחדש עלולים להימשך עשרות שנים לעיתים, במהלכן היורשים אינם מקבלים כל תמורה. מי יפצה את היורשים על תקופה כה ארוכה של ציפייה, חוסר ודאות ואובדן הזדמנויות כלכליות? סוגיה זו מדגישה את הצורך הדחוף בפתרונות יעילים והוגנים יותר.

ביקורת על קיפוח היורשים בהליך שיוך הדירות

הביקורת המרכזית על המצב המשפטי הקיים נוגעת לחוסר השוויון המובנה בין חברי הקיבוץ עצמם לבין יורשיהם. הקיבוץ טוען שלא ניתן להשוות את זכויותיהם של יורשי חברים, שאינם חברי הקיבוץ, לאלו של חברי הקיבוץ כל עוד לא ניתן להשוות בין חובותיהם - שבמרכזן החובה להתגורר בקיבוץ ולתרום לרווחתו ולרווחת חבריו.

ואולם, עמדה זו, גם אם נשמעת על פניה צודקת, עומדת בסתירה מהותית לסעיף 1 לחוק הירושה: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", כמו כן מעוררת העמדה קושי משמעותי שכן היא מנוגדת לשכל הישר ויוצרת הפליה בוטה בין חברי הקיבוץ עצמם: בעוד שחבר קיבוץ אשר עלה בידו להשלים את הליך השיוך בעודו בחיים יוכל להוריש ליורשיו את הדירה יחד עם המגרש הצמוד לה, חבר קיבוץ שטרם השלים את הליך השיוך יוכל להוריש ירושה מעט מוזרה, את הדירה עצמה ללא המגרש. כפי שקיים "קפה נטול קופאין" מסתבר שניתן להוריש "מקרקעין נטולי מקרקעין" כפי שקרה בעניין קיבוץ נאות מרדכי להלן.

השאלה המשפטית שעלתה בעניין רע"א 8226/21 קיבוץ נאות מרדכי נ' שליידר, היא: האם יורשיו זכאים לקבל לידיהם לא רק את הדירה, אלא גם את זכויות המגרש הצמוד לה, כפי שהיה קורה אילו החבר היה משלים את ההליך בחייו? סוגיה זו, המעלה שאלות של צדק, שוויון ותום לב, הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון וזכתה להתייחסות מקיפה.

בעניין קיבוץ נאות מרדכי, דחה בית המשפט העליון דחה את טענות היורשים וקבע כי אין לראות בהתנהלות הקיבוץ חוסר תום לב. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להשוות את זכויותיהם של יורשי חברים, שאינם חברי הקיבוץ, לאלו של חברי הקיבוץ כל עוד לא ניתן להשוות בין חובותיהם שבמרכזן החובה להתגורר בקיבוץ ולתרום לרווחתו ולרווחת חבריו.

בעניין נאות מרדכי לעיל קבע בית המשפט קבע כי:

1.      הקיבוץ רשאי להעדיף את האינטרס הכלכלי של חבריו הקיימים על פני אינטרסים כלכליים של יורשי חברים שאינם חברי הקיבוץ ואינם מתגוררים בו.

2.      טענת ההפליה רלוונטית רק כאשר מדובר בהפליה בין שווים, ובמקרה זה מעמדם של חברי הקיבוץ שחיים בו עולה על מעמדם של יורשי החברים שנפטרו, שאינם חברים בקיבוץ ואינם חיים בו.

בית המשפט העליון, הפך את קביעת בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי וכערכאה שלישית, קיבל את ערעור הקיבוץ וקבע כי כללי השיוך מקנים ליורשים את הזכות לקבל מהקיבוץ את ערך הדירה, ותו לא, ללא המגרש (וללא עלויות הפיתוח והתשתיות), וחייב את היורשים להשיב לקיבוץ את הכספים העודפים שקיבלו ממנו בערכאות הקודמות בתוספת הצמדה וריבית כחוק.

ביקורת על פסק דין קיבוץ נאות מרדכי

בית המשפט העליון, שהיה אמור להגן על זכויות הקניין והירושה הבסיסיות של היורשים, הפך את הקערה על פיה בפסק דין דרמטי שמפלה ומנשל את היורשים. באופן ציני, בית המשפט העליון מעמיד את החלטות האסיפה מעל עקרונות יסוד של צדק ושוויון, ולמעשה מאפשר לקיבוץ לנשל יורשים מחלק ניכר מהנכס שהיה אמור להיות שלהם. החלטה של בית המשפט העליון יוצרת תמריץ שלילי, שכן היא מעודדת קיבוצים "למשוך" את הליך השיוך ובכך לאפשר "תקופת ביניים", תקופה שעלולה להתפרש על פרק זמן בלתי מוגבל ולהפוך קבועה, במהלכה חופשי הקיבוץ להתנהל באופן דורסני כלפי היורשים, להפקיע נכסים מיורשים חסרי הגנה, ולפגוע באופן קשה בעקרון היסוד של חוק הירושה תוך הפרת העקרון הבסיסי של חוק הירושה: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו".

המלצות מעשיות ליורשים

הליווי המשפטי הנדרש

נוכח המורכבות המשפטית, יורשים בקיבוץ נדרשים לליווי משפטי מקצועי. הליך השיוך הוא מסלול מדורג שתחילתו בזכות אובליגטורית "מעין קניינית" וסופו בזכות קניינית, שככל שמתקדמים בו, כך גדל ערכה ושוויה של הזכות ה"מעין קניינית".

המלצות מעשיות:

1. להכיר את החלטות רשות מקרקעי ישראל הרלוונטיות, המאפשרת לחברי קיבוץ לחתום על הסכם חכירה ישירות מול מינהל מקרקעי ישראל. זכות זו נועדה לעשות צדק עם חברי הקיבוצים הוותיקים שהשקיעו את חייהם בקיבוץ, ולהבטיח להם עוגן קנייני כלכלי לעת זקנתם.

2. לדרוש מהנהלת הקיבוץ:

תקשורת כתובה  וברורה עם החברים לגבי זכויותיהם ולהודיע להם מראש על הנכסים שישויכו להם, שטחם ושווים. יש להבהיר כי הליכי השיוך הם הליכים סבוכים, הכרוכים בקבלת הסכמות שונות מגורמים רבים, וכי השלמתם עשויה להימשך זמן רב.

3. לבדוק את מידת ההתקדמות בתהליך השיוך – יש להבין כי למועד בו נפטר חבר הקיבוץ המוריש, ומידת ההתקדמות בהליך השיוך באותה העת, ישנה השלכה על תמחור הזכויות. הקיבוץ יבחן בכל מקרה באיזה שלב הופסקה חברותו של חבר הקיבוץ, ובהתאם לכך יגזור את שווי זכויות היורשים.

4. להיות מודעים לכך שהקיבוץ רשאי לקבוע הגבלות שונות, למשל על השכרת דירות ששויכו או מתן רשות מגורים לאחרים, וכי אלו כפופות לאישור מראש של הקיבוץ. רמ"י מכירה בזכות הקיבוץ להתנות את השיוך בחתימת החבר על הסכם אישי המסדיר את מערכת היחסים שתשרור בינו לבין הקיבוץ לאחר השיוך. יש לבדוק ולהבין את החלטות האסיפה הכללית של הקיבוץ בנושא זה, ועל מעמדן של החלטות אילו נדון כעת.

אני מקבל עלי את דין התנועה – בעיקר כי אין ברירה

מעמדן המיוחד של החלטות האסיפה הכללית בקיבוץ

האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של הקיבוץ והיא רשאית להחליט בכל ענין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו. הקיבוץ פועל באמצעות רשויותיו, שהעיקריות שבהן הן "האסיפה הכללית" והוועדים השונים ובראשם "ועד הנהלה".

על האסיפה הכללית לעשות שימוש בזכויותיה ובסמכויותיה על-פי התקנון בדרך המקובלת ובתום-לב. המבחן לבחון בו אם פעלה האסיפה הכללית בדרך המקובלת ובתום-לב הוא מבחן אובייקטיבי. "אין בית המשפט יכול לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של האסיפה הכללית, וכל עוד ולא הוכחה הפרה של ממש להוראות החוק או התקנון, וכל עוד הקיבוץ נוהג בתום לב ובדרך המקובלת, בית המשפט לא יתערב בשיקולי האסיפה הכללית ולא ישנה את החלטה" (תא (רמלה) 2879/05 - אבנר בר טל ואח נגד מזור מושב עובדים להתישבות שיתופית בעמ ואח).

בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות האסיפה, אלא בוחן אותן בהתאם לעילות הביקורת ולהיקף הביקורת המקובלים במשפט המינהלי. הבחירה לרסן את היקף הביקורת מבוססת על אופיו המיוחד של הקיבוץ, שחבריו, מרצונם, הכפיפו את אורח חייהם להחלטות הקולקטיב.

חשוב להדגיש כי הקיבוצים אינם מקשה אחת בנוגע לתהליכים המתרחשים בהם. חלק מהקיבוצים נשארו קרובים יותר למודל הקיבוצי המקורי, בעוד אחרים התרחקו ממנו משמעותית. בנוסף, קיבוצים שונים התמודדו באופן שונה עם אתגרי השינוי, כאשר חלקם נתקלו בקשיים כלכליים משמעותיים יותר מאחרים. נוכח ההבדלים הללו בין אופיים של הקיבוצים השונים ומידת הדומיננטיות של עקרונות השיתוף החלים בכל אחד מהם, הוחלט להגדיר סוגי קיבוצים שונים תוך החלת נורמות שונות על כל סוג.

מסיווגם של הקיבוצים נגזרת גם המסגרת הנורמטיבית שבה הם פועלים. לדוגמה, רק קיבוצים המוגדרים כ"קיבוץ מתחדש" וסיפקו למינהל אישור לגבי כך, זכאים לשייך דירות מגורים לחבריהם.

חשוב לציין כי גם כיום נשמרת האוטונומיה של כל קיבוץ בקבלת החלטותיו. עצם ההחלטה בדבר שיוך בתי מגורים נותרת בידי הקיבוץ עצמו והיא נתונה לשיקול דעתה של האסיפה הכללית. החלטת האסיפה הכללית היא תנאי ראשוני לשיוך בית המגורים, ורק לאחריה מתחילים ההליכים הנוגעים לעניין מול רשות מקרקעי ישראל.

המלצות נוספות לחברי קיבוץ:

1. להשתתף באופן פעיל באסיפות הכלליות ולהבין את משמעות ההחלטות המתקבלות

2. לשמור תיעוד של החלטות האסיפה הרלוונטיות לשיוך הדירות

3. להכיר את המסלול הספציפי שבחר הקיבוץ לשיוך הדירות

4. לבדוק כי שיוך הדירות מתבצע באורח שוויוני ועל פי קריטריונים שוויוניים שנקבעו מראש

5. לבדוק את כל המידע הרלוונטי קבלת החלטות, על מנת לקבל החלטה מושכלת תוך מודעות להשלכות השונות של החלטתם.

6. לשים לב כי החלטות הקיבוץ בדבר תחולת שיוך הדירות מצביעות על כוונה ומגמה אך אינן מעניקות לחברים זכויות קנייניות ולעיתים אף לא זכויות לחזקה בלעדית בדירה.

7. לקחת בחשבון כי האסיפה עשויה לקבוע הסדר סופי שונה, כולל אפשרות שיוענקו לזכאים זכויות חלופיות במקום זכויות קנייניות בדירות.

אתגרים וסיכונים בתהליך מימוש זכויות היורשים

מגבלות על מימוש הזכויות

היורשים צריכים להיות מודעים לכך שקיימות מגבלות משמעותיות על מימוש זכויותיהם. הקיבוץ רשאי לקבוע הגבלות על השכרת הדירה או מתן רשות להתגורר בדירה, כך שזו תהיה כפופה לאישור מראש של הקיבוץ לזהות השוכר/מקבל הרשות (ת.א. נצרת 10704-04-18- קיבוץ חנתון נגד אלבז)

סוגיית השוויון והאפליה

למרות שעקרון השוויון מעוגן בתקנוני הקיבוצים, יורשים שאינם חברי קיבוץ בעצמם אינם צד לתקנון, ועל כן חובת הקיבוץ לנהוג בשוויון אינה מופנית כלפיהם. כפועל יוצא, הקיבוץ רשאי להבחין בין יורשים שהם חברים לבין יורשים שאינם חברים (רעא 8226/21- קיבוץ נאות מרדכי נגד דניאל שליידר).

המלצות להתמודדות עם אתגרים:

תכנון מוקדם

הליך שיוך הדירות הינו הליך סבוך ומורכב הכרוך בפעולות משפטיות רבות ובקבלת הסכמת המינהל, ועדות התכנון וגורמים נוספים. במקרים רבים, התהליך עשוי להימשך שנים ארוכות, לעיתים אף עשרות שנים.

מומלץ להיערך מראש באמצעות עריכת צוואה מותאמת שתשקף את רצון החבר ותמנע סכסוכים. חשוב במיוחד להתייחס בצוואה לאפשרות של הליכי שיוך מתמשכים ולקבוע הוראות ברורות לגבי זכויות היורשים בתקופת הביניים, לרבות ידוע הקיבוץ לגבי עריכת הצוואה.

גישור ופתרון סכסוכים

בעניין תא (חיפה) 29638-04-17 – אבישי נגד קיבוץ כפר המכבי מחווה בית המשפט את דעתו כי במקרים של מחלוקת, יש לשקול הקמת גוף בוררות חיצוני ועצמאי שיוכל להכריע במחלוקות בין יורשים לקיבוצים באופן מאוזן יותר. באותו עניין ציין בית המשפט כי זכותה העתידית של המנוחה, ובנעליה התובעת להיות שותפה להליך שיוך הבתים, טרם התגבשה.

בעניין תא [נצרת] 31768-09-24 קבע בית המשפט כי כאשר מדובר במחלוקת 'פרטנית' שאין לה השלכות ציבוריות ורוחביות, יש מקום לפעול על פי מנגנון יישוב הסכסוכים המוסכם, גם כשמדובר ביורשים שאינם חברי קיבוץ.

עם זאת, יש לציין כי ככלל, כאשר היורש אינו חבר קיבוץ, עשוי להתעורר קושי בהחלת מנגנון הבוררות הפנימי של הקיבוץ עליו, שכן הוא אינו כפוף למערכת היחסים החוזית הרגילה שבין הקיבוץ לחבריו. אולם, כפי שנקבע בפסיקה העדכנית, כללי שיוך הדירות והחלטות הקיבוץ אינם כוללים בדרך כלל הוראה מפורשת או משתמעת לפיה מנגנון הבוררות לא יחול על מי שאינו חבר קיבוץ. הרציונל העולה מההחלטות והכללים מחייב את המסקנה לפיה כל סוגיה או מחלוקת הנוגעת לשיוך דירות ונכסים תתברר במנגנון בוררות.

הפסיקה אף קבעה כי נדרש אקט פוזיטיבי של סירוב לבוררות או ניסיון להכביד על קיומה כדי לשלול את תחולת הסדר הבוררות, דבר שיש להוכיח באופן קונקרטי (ת"א 31768-09-24 קבוצת גבע אגודה שיתופית נ' פרנס ואח').

סוגיית כתבי הויתור והלחץ על היורשים

חתימה על כתב ויתור שנעשתה תחת לחץ או מצוקה, במיוחד בתקופת האבל או כתנאי לקבורת המנוח בקיבוץ, עשויה להיחשב כפגומה מבחינה משפטית. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לבטל את כתב הויתור אם יוכח כי נחתם בנסיבות של עושק או כפייה.

הקיבוץ מחויב לנהוג בתום לב מוגבר בעת משא ומתן עם יורשים, במיוחד בתקופות רגישות. לכן, מומלץ ליורשים לא לחתום על כתבי ויתור מבלי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי, גם אם הדבר כרוך בעיכוב מסוים במימוש הזכויות.

הבעייתיות בכוחו העודף של הקיבוץ

במיוחד בעייתית היכולת של הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות, כאשר היורשים נמצאים במצב של חוסר ברירה מול מערכת רבת עוצמה. המתח מתחדד במיוחד כאשר הקיבוץ מתנה את מימוש זכויות ההורשה המיידיות בוויתור על זכויות עתידיות שטרם התגבשו, כמו זכויות בנכסים שטרם שויכו או זכויות שעשויות לנבוע משינויי ייעוד עתידיים.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא זכויות יורשים בקיבוץ מתחדש - מדריך מעודכן 2025

מהו ההבדל המשפטי בין 'יורש' ל'בן ממשיך' בקיבוץ מתחדש?

יורש הוא מי שזכאי לרשת את זכויות המנוח על פי דין או צוואה, בעוד שבן ממשיך בקיבוץ (להבדיל מבן ממשיך במושב) הוא מעמד ייחודי לקיבוץ המקנה זכות התיישבותית עתידית. חשוב להדגיש כי זכות בן ממשיך אינה עוברת אוטומטית בירושה, אלא כפופה לתנאי קבלה לחברות בקיבוץ.

כיצד משפיע שלב השיוך בקיבוץ על זכויות היורשים?

התשובה משתנה בהתאם לשלב השיוך:

· לפני שיוך, לרבות לאחר שהתקבלה החלטה על שיוך: הבית שייך לקיבוץ וליורשים אין זכות קניינית בו.

· במהלך שיוך, לפני ואחרי שיוך חוזי: זכויות היורשים תלויות בכללי השיוך הספציפיים של הקיבוץ ובשלב ההתקדמות של תהליך השיוך.

· אחרי שיוך מלא: הבית נחשב לחלק מהעיזבון וחלים עליו דיני הירושה הרגילים.

האם יורשים זכאים תמיד לקבל את הבית הספציפי שהיה בשימוש המוריש?

הדבר תלוי בכללי השיוך של כל קיבוץ. הקיבוץ רשאי לבחור בין הקצאת הבית בעין לבין תשלום פיצוי כספי. במקרה של פיצוי כספי, ערך דירת תקן מתייחס בדרך כלל לשווי המבנה בלבד, ללא המגרש.

מה משמעות "היום הקובע" לגבי זכויות יורשים?

היום הקובע הוא נקודת זמן קריטית המגדירה את היקף הזכויות. חבר שהיה רשום ביום הקובע זכאי לזכויות מלאות בהתאם לכללי השיוך. יורשים של חבר שנפטר לפני היום הקובע עשויים להיות זכאים לזכויות מופחתות.

האם בתי המשפט נוטים להתערב בהחלטות הקיבוץ בנוגע ליורשים?

בתי המשפט נוקטים בגישה מרוסנת ומתערבים רק במקרים חריגים של קיפוח קשה, הפרת דין בוטה או פגיעה בתקנת הציבור. עם זאת, קיימת מגמה גוברת של פיקוח שיפוטי על הגינות החלטות הקיבוץ.

מהן הזכויות הכלכליות של יורשים שאינם חברי קיבוץ?

יורשים שאינם חברי קיבוץ זכאים לפיצוי כספי בהתאם לכללי השיוך, אך הקיבוץ רשאי להעדיף את האינטרס הכלכלי של חבריו הקיימים. חשוב לציין כי הפיצוי עשוי לכלול את ערך המבנה בלבד, ללא המגרש והתשתיות.

כיצד משפיע מעמד הקיבוץ (שיתופי/מתחדש) על זכויות היורשים?

אחד ההבדלים המרכזיים בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ מתחדש הוא בבעלות על הקניין והאפשרות להוריש זכויות. בקיבוץ מתחדש קיימת אפשרות להעברה בין-דורית של זכויות, בכפוף לכללי השיוך.

מה קורה כאשר יש מספר יורשים המעוניינים בדירה?

במקרה של מספר יורשים, הקיבוץ רשאי לקבוע קריטריונים להעדפת יורש אחד, בדרך כלל זה שיתקבל לחברות. שאר היורשים עשויים להיות זכאים לפיצוי כספי בהתאם לחלקם היחסי בירושה.

האם ניתן לערער על החלטות ועדת הקבלה לגבי יורש?

הסיכוי שבית המשפט יתערב בהחלטות ועדת הקבלה הוא נמוך ביותר, אלא אם כן הוכח כי ההחלטה התקבלה משיקולים זרים או בחוסר תום לב קיצוני. עם זאת, קיימת חובה על הקיבוץ לנמק את החלטותיו ולפעול בשקיפות.

מהי המשמעות המעשית של "זכות מגורים" לעומת "זכות קניינית"?

זכות מגורים היא זכות אישית המוגבלת לשימוש בדירה, בעוד שזכות קניינית מאפשרת העברה, שעבוד ומכירה. ההבדל משמעותי במיוחד לעניין יורשים, שכן זכות מגורים עשויה לפקוע עם פטירת החבר.

האם קיבוץ רשאי להתנות את מימוש זכויות היורשים בוויתור על תביעות עתידיות?

זוהי סוגיה מורכבת שטרם זכתה להכרעה חד-משמעית בפסיקה. מצד אחד, הקיבוץ נהנה מאוטונומיה רחבה בקביעת תנאים למימוש זכויות. מצד שני, תניית ויתור גורפת על זכויות עתידיות עלולה להיחשב כתנאי מקפח בחוזה אחיד.

סיכום: כוחו המופרז של הקיבוץ מול היורשים - קריאה לרפורמה

הדיון בשאלות לעיל מדגיש בעיה מבנית מהותית במערכת היחסים בין הקיבוץ ליורשים. הקיבוץ נהנה מעמדת כוח מובנית, כשהוא משמש בו-זמנית כשחקן כלכלי, כמעין רשות מקומית וכקהילה שיתופית. מצב זה יוצר חוסר איזון קיצוני ביחסי הכוחות.

במיוחד בעייתית היכולת של הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות, כאשר היורשים נמצאים במצב של חוסר ברירה מול מערכת רבת עוצמה. יתרה מזאת, העובדה שבתי המשפט נמנעים מלהתערב בהחלטות הקיבוץ, למעט במקרים קיצוניים, מותירה את היורשים ללא הגנה משפטית אפקטיבית.

נדרשת רפורמה משפטית מקיפה שתכלול:

·        הקמת ערכאה שיפוטית ייעודית לענייני ירושה בקיבוצים

·        קביעת סטנדרטים מינימליים מחייבים לזכויות יורשים

·        הגבלת יכולת הקיבוץ להתנות תנאים על מימוש זכויות בסיסיות

·        יצירת מנגנוני פיקוח אפקטיביים על החלטות הקיבוץ

כפי שציין בית המשפט העליון, "הגיעה העת לבחון מחדש את האיזון בין האוטונומיה הקיבוצית לבין זכויות היסוד של היורשים". ללא שינוי מהותי, ימשיכו היורשים להיות חשופים לניצול מעמדם החלש מול כוחו העודף של הקיבוץ (רעא 8226/21- קיבוץ נאות מרדכי נגד שליידר).

*  הכותב, טל אהרון, עו"ד במשרד עורכי דין ניר ברזל, העוסק בייעוץ משפטי בתחום האגודות השיתופיות ואיכות הסביבה.