א ירושלים 13113/07 - קיבוץ אלמוג אגושה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אריק גיזלס

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים א 013113/07

לפני: כב' השופט א' דראל תאריך: 06/08/2008

קיבוץ אלמוג – אגושה שיתופית חקלאית

בע"מ

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד א' שפרלינג – בוטנסקי התובע

נגד

אריק גיזלס

ע"י ב"כ עו"ד ו' הרצברג הנתבע

החלטה

.1 בפני בקשה מטעם הנתבע למחיקה או דחיית התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית

ולחילופין מחמת העדר עילה. בקשה קודמת שהוגשה בנוגע לסמכות המקומית נדחתה.

.2 התובע הגיש נגד הנתבע כתב תביעה ובו מבוקש 'להורות לנתבע לסלק את ידו מהדירה ולהחזיר

את החזקה בדירה לקיבוץ, ככל הקשור בו, וכן לעזוב את תחומי הקיבוץ'. בכתב התביעה טוען

התובע, קיבוץ המאוגד כאגודה שיתופית, כי הוא בעל רשות שימוש במקרקעין עליהם יושב הקיבוץ

וזאת מכח הענקת רשות שימוש כזו על ידי ההסתדרות הציונית העולמית )להלן: "המיישבת"(

האוחזת בהרשאה מאת הממונה על הרכוש הנטוש הממשלתי )להלן: "הממונה"( במקרקעי הקיבוץ

)להלן: "המשבצת"(.

.3 הנתבע טוען כי מדובר בתביעה שבמהותה דורשת את סילוקו מהקיבוץ והוא מפנה לחוק המועמדים

להתישבות חקלאית, תשי"ג1953- )להלן: "החוק"(. לטענת הנתבע סילוק מתיישב מיישוב חקלאי

צריך להעשות בהתאם לחוק בפני הועדה כאמור בחוק ולאחר קבלת אישור מאת ה"מוסד המיישב"

כאמור בסעיף 4 לחוק. הנתבע סבור אפוא כי אין לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה.

.4 לחילופין, טוען הנתבע כי לא צורפו לכתב התביעה מסמכים המעידים על כך כי התובע הוא בעל

הזכויות במקרקעין עליהם הוקם הקיבוץ בניגוד לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

,1984 )להלן "התקנות"(, ועל כן התביעה נעדרת עילה. בנוסף נטען כי הממונה לא העניק למיישבת

רשות או זכות לסלק מתישבים מישוב חקלאי או להגיש תביעות לפינויים ולטענתו בעל הקרקע

בלבד או מי שהוסמך לכך במפורש על ידו רשאים לעשות כן.

.5 התובע מתנגד לבקשה ומסביר כי עילת התביעה היא חוזית והיא מבוססת על מערכת היחסים שבין

התובעת לבין חברי הקיבוץ או המתיישבים בו. התובע מתאר את התהליך שקדם להוצאתו של

הנתבע מחברותו בקיבוץ וכפועל יוצא מכך הוא טוען לכך שהנתבע מחזיק בדירה ללא זכות כדין ועל

כן עליו לסלק את ידו ממנה.

.6 התובע טוען בנוסף כי נספחי כתב התביעה מעידים על זכויותיו במקרקעין מהם הוא מבקש את

פינויו וסילוק ידו של הנתבע ומשכך קיימת לו עילה מבוססת היטב בתביעתו.

.7 עמדת התובע היא כי בכל מקרה מחיקה או דחייה של תובענה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית

ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות 'אפילו קלושה' שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה

התובע בסעד שהוא מבקש כדי שהתביעה לא תסולק על הסף.

.8 באשר לטענת הסמכות, התובע טען כי החוק אליו הפנה המבקש אינו רלבנטי לנושא הסכסוך משתי

סיבות: מיקום הקיבוץ מחוץ לגבולות הקו הירוק ומהותו של התובע כקיבוץ.

.9 התובע מדגיש כי חברי הקיבוץ או תושבים בישוב לא קיבלו זכויות מאת המיישבת לגבי המקרקעין

עליהם הוקמו יחידות מגורים בישוב ומפנה לאישורו של עו"ד פונק, מנהל חטיבת חוזים ובטחונות

וקרקעות של ההסתדרות הציונית העולמית אשר צורף לתגובה ובו נכתב בין היתר כי "חברי

הקיבוץ ו/או "התושבים" בישוב לא קיבלו זכויות מאת המיישבת לגבי המקרקעין עליהם הוקמו

יחידות המגורים וכל ההתקשרות החוזית הינה בין המיישבת לבין האגודה בלבד." טענת

התובע היא אפוא כי זכותו של הנתבע להימצא במקרקעין נובעת מהיותו חבר בקיבוץ בעבר ולכן

במערכת היחסים שבין התובע לבין הנתבע חל תקנון הקיבוץ המקנה לתובע את הזכות, לשיטתו,

לפעול לסילוק ידו של הנתבע.

.10 הנתבע הגיש תשובה לתגובת התובע ובה שב על עמדתו.

.11 לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

.12 בכל הנוגע לטענת היעדר סמכות עניינית, דומה כי הנתבע מנסה לבקש לסלק את התביעה תוך

שהוא מייחס לתובע את הטענות שהאחרון אינו טוען ובהתבסס על טענות אלה עולה טענתו לחוסר

סמכות. על הסמכות יש ללמוד מתוך כתב התביעה. עילת התביעה כפי שנלמדת מכתב התביעה

היא כי מכוח התקנון שבין הקיבוץ התובע לבין חבריו, ובהם הנתבע שהיה חבר בקיבוץ, קמה לתובע

הזכות לדרוש את סילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין.

.13 כפי שנקבע בחינת קיומה של סמכות לדון בתובענה נעשית על פי מבחן הסעד המבוקש בה:

"מבחן הסעד הינו מבחן פשוט יחסית. על פיו נדרשים אנו לבחון את כתב הטענות שהגיש

התובע )או המבקש( עם פתיחתו של ההליך, הא ותו לא. על פי הסעד הנקוב שם נדע

האם ההליך הוגש לבית המשפט המוסמך או שמא חובה היה להגישו לבית משפט אחר.

אין כלל צורך להידרש לטענותיו של הנתבע )או המשיב( בכתב הטענות שהגיש הוא

בתגובה. במילים אחרות, קביעת הסמכות נעשית על פי האמור בכתב התביעה ואין

בטענותיו של הנתבע כדי לשנות במקרה רגיל. מכך אף נובע, שקביעת הסמכות אינה

מצריכה שמיעת ראיות".

)ע"א 2846/03 ריצ'רד אלדרמן נ' דן ארליך, פ"ד נט )3( ,529 534 )2005((

.14 בהינתן כי התובע יוכיח את תביעתו, הנשענת כאמור על תקנון המהווה הסכם בין הצדדים )ר' ע"א

4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית, פ"ד נז )6( 10 )2003(; ע"א 524/88

"פרי העמק" – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב – מושב עובדים של הפועל

המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ פ"ד מד )4( ,529 547-546 )1991((, עומדת לו

עילת תביעה המצוייה בסמכות בית משפט השלום. ככל שיתברר כי לתובע אין זכות על פי התקנון

לדרוש את סילוק ידו של הנתבע מהדירה, בין מכוח חוק כזה או חוק אחר, תידחה תביעתו.

.15 כך הדבר גם באשר לטענות כי כתב התביעה נעדר עילה. התובע הניח תשתית ראייתית המבססת

לשיטתו את זכותו במקרקעין ואת זכותו לדרוש את סילוק ידו של הנתבע )ר' הנספחים לכתב

התביעה(. הכלל הקבוע בפסיקה הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק

מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש )ר' רע"א 359/06 עו"ד מועין

ח'ורי נ' עו"ד פרג', )פורסם במאגרים, 26.4.06(, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פד"י

מ)2( ,668 671 )1986( ; ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן, פד"י לז)4( 721 )1983( י' זוסמן,

סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית )1995(, ע' ,384 387 והאסמכתאות שם(.

.16 נוכח האמור, בענייננו לא ניתן לומר כי אין כתב התביעה מגלה עילה כלפי הנתבע וטענות הנתבע

לגופן של זכויות התובע תתבררנה במהלך הדיון.

.17 בשולי הדברים אציין כי אף שהנתבע ביקש לחקור את המצהיר מטעם התובע לא מצאתי לכך מקום.

.18 הבקשה למחיקה או לדחייה של התביעה על הסף נדחית. הנתבע ישלם לתובע שכר טרחת עורך

דין בשל הדיון בבקשה בסכום של 3,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף.

.19 עם השלמת הגשת התצהירים מוזמנים הצדדים לישיבת קדם משפט, שתתקיים ביום 19.11.08

בשעה 08:40 . הישיבה תתקיים במעמד מזכיר הקיבוץ והנתבע.

ניתנה היום ה' באב, תשס"ח )6 באוגוסט 2008( בהיעדר הצדדים.

המזכירות תעביר ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

א' דראל, שופט