עא 1108/98 *** משה מדעי נ' שמחה מדעי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 1108/98

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט י' אנגלרד

המערער: משה מדעי

נגד

המשיבים: .1 שמחה מדעי

.2 יוסי מדעי

.3 ברקת- מושב עובדים של הפועל המזרחי .4 הסוכנות היהודית לארץ ישראל

.5 מנהל מקרקעי ישראל - מחוז המרכז

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 29.10.97 בתיק עע"מ 21/97 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ח' פורת

תאריך הישיבה: י"ח בשבט תשנ"ט )(4.2.99

בשם המערער: עו"ד דניאל שרמן, עו"ד רן שליש

בשם המשיבים 2-1: עו"ד מרגלית נח כהן-צידון

בשם המשיב :3 עו"ד אבישלום מלכא

בשם המשיבה :4 עו"ד דב משה שלו

בשם המשיב :5 עו"ד ציון אילוז

פסק-דין

השופט י' אנגלרד:

שוב נקרא בית משפט זה לדון ולהכריע במוסד של "בן ממשיך" במשק, שטיבו המשפטי כעין כוי, שהוא, כידוע, בריה בפני עצמה

שלא הכריעו בה חכמים אם מין בהמה היא אם מין חיה היא )חולין פ, א(. הוא המצב לגבי זכויותיו של "בן ממשיך", שלא

נתבררה מהותן המשפטית, אם קניין, אם חיוב, אם יצור כלאיים.

.1 העובדות המהותיות הנוגעות לעניין אינן שנויות במחלוקת. שתי נשים היו לזכריה מדעי )להלן נכנהו: זכריה( שעה שהגיע

לישראל ב"מרבד הקסמים" בשנת .1950 שמה של האחת שמעה ושם השניה שמחה )להלן נכנה: שמחה(. שתי הנשים נתברכו

בילדים, שמונה צאצאים לכל אחת. המשפחה התיישבה במושב ברקת )משיב 3(, במשק מספר 62 )להלן: "המשק"(, אותו קיבלה

מן הסוכנות היהודית לא"י )משיבה 4(. שמעה נפטרה לבית עולמה בשנת 1967 ובין ילדיה משה מדעי )להלן נכנהו: משה(, שהוא

המערער לפנינו. בין ילדיה של שמחה בן בשם יוסי מדעי, שהוא המשיב .2 כל בני המשפחה התגוררו במשק 62, אשר חולק בין

שתי הנשים וילדיהן לשתי יחידות דיור מופרדות. החל בשנת 1957 היה זכריה מדעי חתום על הסכם עם הסוכנות היהודית,

כבר-רשות במשק, הסכם שהוארך מעת לעת.

.2 בשנת 1978 הסכימו האב זכריה והאם החורגת שמחה להעניק למשה מעמד של "בן ממשיך" במשק, כמשמעותו בתקנה 3א

לתקנות האגודות השיתופיות )חברות( תשל"ג1973- ועל-פי הוראות ההסכם בין המינהל לבין הסוכנות לבין מושב ברקת )הסכם

המכונה "ההסכם המשולש"(. בסעיף 20ה של "ההסכם המשולש" נקבע בזו הלשון:

---אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ...

)1( במקרה של פטירת חבר ברקת או מתיישב ביישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג

לחבר ברקת יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע ע"י ההורים ושאושר ע"י הסוכנות. באין בן ממשיך כנ"ל יועברו כל

הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה1965-.

.3 כדי להעניק לבנם משה את המעמד של "בן-ממשיך" הצהירו ההורים ביום 27.9.78 בפני ועד מושב ברקת כי הם מאשרים

שמשה יהיה הבן הממשיך ומסכימים שיבנה בית מגורים בחצר המשק, בתנאים המקובלים במשרד השכון לגבי בנית בית נוסף לבן

ממשיך. בעקבות הצהרה זו פנה זכריה לסוכנות היהודית, כדי לקבל את אישורה לקביעת משה כבן ממשיך, כנדרש בסעיף

20ה)1( של "ההסכם המשולש".

.4 ביום 24.10.78 קיבל זכריה אישור מהסוכנות, בזו הלשון:

בדיוני הועדה בנדון הוחלט לאשר את בנך מדעי משה כבן ממשיך במשקך. על בנך הממשיך להקים בית בחצר משקך בגודל של

לא פחות מ 64 מ"ר. על מנת להעביר את הטפול למשרד הבינוי והשכון מינהל לבניה כפרית לקביעת זכאות לסיוע בדיור, עליך

להמציא אלינו:

)1( אשור מועד המושב בציון תאריך הישיבה ומספר הפרוטיכל בו הם מאשרים את בנך מדעי משה כבן ממשיך במשקך ואינם

מתנגדים להקמת בית לבנך הנ"ל בחצר משקך.

)2( אשורים רפואיים מבנך הממשיך ומאשתו מאחת מקופות החולים המוכרות בארץ המאשרים את כושרם לעבוד עבודה

חקלאית.

)3( אנו מצדנו נפנה לאגף החוזים והבטחונות על מנת לברר את מעמדך באגף זה, ולקבל את הסכמתם לטפל באשור בנך כבן

lawdata - דטהחוקממשיך.

)4( אשור ועד המושב המתחייב שבנך הנ"ל יפתח ויעבוד במשק ויתפרנס ממנו.

)5( כל הנ"ל בתנאי: שאתה ואשתך תצהירו בפני עורך דין נוטריון שאתם מסכימים שבנך הנ"ל יהיה הבן הממשיך במשקך.

)6( מצורף בזה הצהרה בשני העתקים שעליך כבעל משק למלאותם, לחתום על שניהם לאשר את חתימתך בועד המושב בחתימה

ובחותמת ולהמציא אלינו יחד עם יתר האשורים.

7)(

)8( אחרי שנקבל את כל האשורים הנ"ל נמציא אליך טופס בקשה לסיוע בדיור. על בנך הנ"ל למלאו, לענות על כל השאלות

ולהעבירו מיד למשרד הבינוי והשכון מינהל לבניה כפרית מחוז התיכון ואז אנו נעביר את הטפול למינהל לבניה כפרית מחוז

התיכון לאשור זכאות וקביעת סכום הסיוע בהתאם לנוהלים המקובלים במינהל לבניה כפרית לגבי סיוע כנ"ל.

במידה ולא תמציאו אלינו את האשורים הנדרשים תוך 20 יום מתאריך מכתב זה, אשור הועדה יבוטל מבלי להודיע על כך ולא

יחודש. )ההדגשות אינן במקור(.

המלצה חיובית מאגף החוזים והבטחונות התקבלה ביום ,27.20.78 בהתאם לסעיף )3( לכתב האישור.

.5 בהתאם לסעיף )5( למכתב האישור התייצבו זכריה ושמחה ביום 19.11.78 בפני נוטריון והצהירו כי הם מאשרים שהבן משה

יהיה הבן הממשיך במשק. ביוני 1980 נתן המושב את אישורו לכך שמשה מדעי יבנה דירת מגורים במסגרת תוכנית "בנים

ממשיכים".

.6 האב זכריה נפטר בשנת ,1985 ובהתאם לסעיף 20ה)1( ל"הסכם המשולש" קיבלה אשתו שמחה את הזכויות במשק והמשיכה

להתגורר ביחידת המגורים שלה. הבן משה המשיך, מצידו, להתגורר ביחידת המגורים של אמו המנוחה שמעה. הוא הגיש בקשה

לועד המושב להיתר בניה להרחבת הבית כבן ממשיך.

.7 בשלב זה הביעו שמחה וילדיה התנגדות למעמדו של משה כ"בן ממשיך". המתנגדים פנו לועד המושב בבקשה לקבל עבור יוסי

מדעי )המתגורר בצריף בחצר המשק( אישור ל"בן ממשיך" שני מאשה שניה. לכך הביע משה, מצידו, התנגדות נחרצת. ועד

המושב, שלא רצה להכריע בסכסוך המשפחתי, ביקש מן המשפחה להודיעו בהקדם מיהו "הבן הממשיך" במשק 62 ]מש/9[.

יצוין, כי בשנת 1993 אושרה תוכנית בניה כוללת למושב ברקת, המיעדת מגרש ל"בן ממשיך" למשק .62 באותה שנה פנה משה

מדעי בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בבקשה לקבל פסק-דין הצהרתי, לפיו הוא, משה מדעי, הבן הממשיך

במשק מספר 62 במושב ברקת. הבסיס לבקשה מצוי בטענתו של משה מדעי, כי עוד בשנת 1980 אושר כ"בן ממשיך" על-ידי ועד

המושב ועל-ידי הסוכנות היהודית.

.8 לפני שאכנס לבירור הסכסוך בין בני המשפחה, מן הראוי לעמוד בקצרה על עמדותיהם של הגופים והמוסדות הנוגעים לעניין:

מושב ברקת נמנע מלנקוט עמדה בסכסוך בין בני משפחת מדעי, וזאת לכל אורך ההליכים המשפטיים. יו"ר האגודה ציין בפני בית

המשפט כי משה מדעי היה רשום בעבר כבן ממשיך אך הליך אישורו כחבר אגודה לא הושלם. מינהל מקרקעי ישראל )משיב 5(

הודיע כי כיוון שמינוי בן ממשיך במושב אינו מקנה כל זכויות כלפי המינהל, אין למינהל כל עמדה לגבי הסעד המבוקש ולא היה

מקום לצרפו כצד לתביעה. הסוכנות היהודית הגישה תצהיר תשובה לבית המשפט, בו נאמר:

תהליך אישור המבקש, מר מדעי משה כ"בן ממשיך" אכן החל אלא שלא הושלם מעולם, וכך אף עולה מהנספחים שצורפו ע"י

המבקש לבקשתו ועל כן אין המבקש רשום בספרי/מסמכי הסוכנות כבן ממשיך במשק מס' 62 במושב ברקת. ]האישור מיום

[24.10.78 אינו אישור סופי למינוי המבקש כבן-ממשיך אלא אישור מותנה בהמצאת מסמכים ואישורים מסויימים כמפורט שם.

חלק ממסמכים/אישורים אלה לא הומצאו לידי הסוכנות ועל כן, עפ"י האמור בסיפת ]האישור[ הנ"ל, הרי שאשור מותנה זה בוטל

ולא ניתן היה לחדשו )אלא להגיש בקשה חדשה(. בקשה חדשה לאשור המבקש כבן ממשיך לא הוגשה לסוכנות.

.9 עם הקמת בית משפט לענייני משפחה בת"א-יפו הועברה התובענה אליו והתבררה בפני השופט ג' גרמן. גדר המחלוקת בין

בעלי הדין, יש להבינה על רקע שתי הנחות משפטיות, שהנחו אותם ואשר נתקבלו גם על דעת בית המשפט. הנחה אחת היא כי

"ההסכם המשולש" בין המושב, הסוכנות והמינהל, המבטיח את זכותו של בן ממשיך לאחר פטירת הוריו, אינו "עסקה בירושה

עתידה", הנתפסת על-ידי סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה.1965- הנחה זו התבססה על הלכה שנפסקה בבית משפט זה בע"א

3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ)868 (,3 מפי חברתי השופטת ד' ביניש. לפי הלכת ברמלי, לא חל סעיף 8 לחוק הירושה על

"ההסכם המשולש", משום שעל-פי סעיף 20ה ל"הסכם המשולש", "הזכות" המוענקת לבן הממשיך אינה חלק מעזבון הוריו. בכך

איבחן בית משפט זה את המצב המשפטי מזה שנדון בפרשת אזולאי )ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי ואח', פ"ד מה)477 (1(.

התוצאה היא כי הכרתו של אדם כבן ממשיך אינה עסקה הבטלה בשל הוראת סעיף 8 לחוק הירושה, בלתי אם נערכה בדרך של

צוואה.

.10 ההנחה האחרת, שנתקבלה על דעת בעלי הדין ועל דעת בית המשפט, היא כי פעולת ההורים לקביעת בנם כ"בן ממשיך"

במשק היא בבחינת מתנה, כמשמעותה בחוק המתנה, תשכ"ח1968-.

.11 מאחר שהנחות משפטיות אלה מקובלות על בעלי הדין, אין אני רואה טעם להרהר אחריהן במסגרת ערעור זה, על אף הספקות

המקננים בלבי בדבר אפשרות השילוב של שתי ההנחות הנזכרות. המחלוקת העיקרית בין בעלי הדין ממוקדת בשאלה, האם

הושלמה הקניית המתנה או שמא מדובר עדיין בהתחייבות לתת מתנה. אם המתנה טרם הושלמה, הרי על-פי סעיף 5)ב( לחוק

המתנה רשאי, עקרונית, נותן המתנה לחזור בו ממנה. טענתם של שמחה ויוסי מדעי היא כי המתנה טרם הושלמה ולכן רשאית

הייתה שמחה לחזור בה ממנה, מה שאכן עשתה בפועל. לעומתם, טוען משה מדעי כי המתנה הושלמה על-ידי מתן האישור

העקרוני של הסוכנות ומשום כך אין עוד אפשרות לחזור ממנה. הטענות האחרות של בעלי הדין נוגעות להנחה כי המתנה טרם

הושלמה. השאלות במצב דברים זה הן: האם האם החורגת נמנית בין נותני המתנה? ואם כן, האם נתקיימו התנאים המנויים בסעיף

5)ב( והמונעים את חזרתו של נותן המתנה מן המתנה?

.12 בית המשפט לענייני משפחה הגיע למסקנה כי מן המסמכים עולה שהסוכנות היהודית נתנה את האישור להיות משה מדעי "בן

ממשיך" ואישור זה לא בוטל ואף אינו בטל מעצמו. בית המשפט ביסס מסקנה זו על כך שלא הוכח שהוריו של משה מדעי לא

המציאו את המסמכים הדרושים, כטענת הסוכנות בתצהיר מטעמה. בית המשפט קבע שהתצהיר מטעם הסוכנות היהודית אינו

מדויק. חלק מהאישורים הנקובים במכתב הסוכנות, אותם נדרש אביו של משה מדעי להמציא, תכליתם היתה לקביעת זכאות

לסייע בדיור ולא לענין "בן ממשיך". לשיטת בית המשפט, תכנית הבניה למושב, הכוללת "בן ממשיך" במשק ,62 עליה חתומה גם

הסוכנות, היא פועל יוצא של המצאת האישורים. בנוסף הדגיש בית המשפט כי במכתב הסוכנות נאמר שהאישור "יבוטל" ולא

שהאישור "בטל" והוסיף:

"לא הומצאה שום ראיה שהועדה אכן התכנסה וביטלה את האישור. כל שנאמר הוא שהביטול יעשה בלי להודיע, אבל צריך

שהביטול יעשה כדין. ביטול לא נעשה. יתר על כן, המסמכים מעידים שהמשיכה פעילות בענין גם לאחר תום 20 היום.

על רקע זה קבע בית המשפט כי זכריה מדעי מילא אחר הנדרש ממנו באישור הסוכנות וכי אישור הסוכנות לא בוטל. יצוין, כי בית

המשפט לענייני משפחה לא נגע במפורש בשאלת השלמת המתנה והחזרה ממנה, אך מסקנתו מעידה על כך שלטעמו הושלמה

המתנה.

.13 בית המשפט לענייני משפחה אף הרחיק לכת ובדק את זכויותיו של משה מדעי בהתאם לתקנה 3א לתקנות האגודות

השיתופיות, שעניינה זכויות "בן ממשיך". הוא מצא שלמשה מדעי זכות של בר-רשות במשק, זכות שהועברה לו מזכריה ושמחה

מדעי. עוד קבע בית המשפט כי על-פי תקנה 3א הנזכרת, משה מדעי הוא מבחינה משפטית "בן ממשיך" וחבר אגודה. על רקע

קביעתו, כאמור, שהסוכנות לא ביטלה את האישור שנתנה בעניין משה, נעתר בית המשפט לתובענה והצהיר כי משה מדעי הוא

"בן ממשיך".

.14 על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישו שמחה ויוסי מדעי ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית

המשפט המחוזי, מפי השופט ח' פורת, קיבל את ערעורם, כשבמרכז הדיון עומדת שאלת השלמת המתנה.

.15 בית המשפט המחוזי התערב במימצאיו של בית המשפט קמא. לטעמו, אישור הסוכנות משנת 1978 אינו אישור סופי. על כך

מרמז סעיף )3( לאישור ועל כך מעידים סעיפים )5) ,(1( ו-)6( וכן "הסיפא במסמך, המתנה את אי-ביטול האישור של הועדה

בהמצאת מסמכים מסויימים". מסקנת בית המשפט היא, אם כן, כי האשור "הינו אישור מותנה בלבד". בהקשר זה בדק בית

המשפט האם מולאו כל הדרישות, כך שהאישור המותנה הפך לסופי. בניגוד לערכאה הראשונה, הוא קיבל את עמדת הסוכנות כי

חלק מהמסמכים שנדרשו לא הומצאו לידיה. המדובר באישור רפואי לגבי כושר העבודה )סעיף )2( למכתב( ובאישור ועד המושב

שמשה מדעי יעבוד במשק )סעיף )4( למכתב(. בנוסף קבע בית המשפט כי אישור מאת ועד המושב, לכך שמשה מדעי אושר כ"בן

ממשיך" )סעיף )1( למכתב( לא הוגש תוך 20 יום.

.16 בית המשפט המחוזי דחה את קביעת הערכאה הראשונה, לפיה ללא החלטה של הסוכנות בדבר ביטול האישור, האחרון אינו

מתבטל מעצמו. וכך הוא נימק את עמדתו:

ברגע שהאישור מהווה אישור מותנה בלבד, הרי שאם התנאי לא מתקיים האישור לא משתכלל ומשהאישור לא השתכלל, ]משה

מדעי[ לא הופך "בן ממשיך" ולא זכאי לסעד שביקש בבימ"ש קמא. מה עוד שבינתיים ביטלה ]שמחה מדעי[ את הסכמתה כפי

שיפורט בהמשך ולכן האישור המותנה לא יוכל עוד להשתכלל. )עמ' 13 לפסק הדין(.

ובסיכום הדברים ציין בית המשפט המחוזי:

כעולה מתצהירו של עובד הסוכנות, אכן החלו ההליכים למינוי הבן הממשיך, אך הם לא הסתיימו ועל-כן אין ]משה מדעי[ רשום

במסמכי הסוכנות וספריה כבן ממשיך במשק מס' 62 במושב ברקת. אם כך, המדובר הוא לא במתנה על-פי סעיף 2 לחוק המתנה,

משום שזו לא הושלמה, אלא בהתחייבות לתת מתנה, לפי סעיף 5 לחוק זה. )עמ' 14 לפסק הדין(.

.17 נמצא, כי בית המשפט המחוזי קבע שהקניית המתנה למשה מדעי לא הושלמה ולזכותו רק התחייבות של שמחה וזכריה לתת

מתנה. שמחה אמנם אינה יכולה לחזור מהתחייבות שניתנה בשם בעלה, אך די בחזרתה שלה כדי שתתבטל ההתחייבות לתת מתנה

כולה, שכן סעיף 20ה ל"הסכם המשולש" דורש הסכמת שני ההורים ל"בן ממשיך". לבסוף קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה

הנדון, שמחה מדעי לא הייתה מנועה לחזור בה מן ההתחייבות, מכיוון שמשה מדעי לא הוכיח הסתמכות של ממש על ההתחייבות.

שהרי הוא לא בנה את ביתו במושב, אלא התגורר בחלקת אמו המנוחה.

.18 משה מדעי הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה ורשות ניתנה לו בהחלטת השופט א' גולדברג מיום .21.1.98 דין

הערעור להתקבל. גם בהנחה שאישורה של הסוכנות היה מותנה בקיום דרישות מסוימות, אשר לא מולאו בשלמותן, אין עובדה זו

גורעת מהשלמת המתנה. צדק בית המשפט לענייני משפחה כי באישור מטעם הסוכנות נאמר במפורש, כי בשל אי מילוי כל

התנאים "יבוטל" האישור ולא כי יתבטל מעצמו. יש הגיון ענייני רב בהתניית ביטול האישור בפעולה משפטית מיוחדת מצד

הסוכנות. בין הדרישות השונות יש אחדות שהן פורמליות גרידא ואין צידוק כי אי השלמתן או איחור במילויין יגרור אחריו ביטול

אוטומטי של האישור.

.19 יתרה מזו, אישור הניתן לביטול הוא תקף כל עוד אינו מבוטל. נמצא, כי לשם השלמת המתנה מצד נותן המתנה, די בעצם מתן

האישור מצד אדם שלישי - גם אם אישור זה עצמו ניתן לביטול. במילים אחרות, מבחינתו של נותן המתנה, הסתיימה הקניית הנכס

עם מתן האישור העקרוני מאדם שלישי, כך שאין עוד רשות לנותן המתנה לחזור בו מן המתנה. אפשר אמנם, כי עם ביטול

האישור, הנכס מושא המתנה חוזר לנותן המתנה.

.20 זאת ועוד אחרת. יש רגליים לסברה כי דבר המתנה, שניתן לבן ממשיך מצד הוריו, הוא הזכות לקבל מן המושב מעמד מסוים

באגודה ובמשק. נמצא, כי מסירת מסמך לידו, המזכה אותו לקבל את הזכות מאת צד שלישי, היא דרך ההקנייה במובן סעיף 6

לחוק המתנה. המסמכים, הכוללים בתוכם הצהרות של ההורים בפני ועד המושב והצהרות בפני נוטריון, הם המזכים אותו לקבל

את הזכות כבן ממשיך. כלומר, במתן המסמכים האלה הסתיים תפקידם של ההורים לשם קבלת הזכות על-ידי בנם. התוצאה היא,

כי בכך נסתיימה הקניית המתנה מצד נותני המתנה, כך שאין להם עוד רשות לחזור בהם מן המתנה. עיין ודוק את הדיון בסוגייה

של מתנת מנייה בחברה, הטעונה הסכמת הנהלת החברה, בספרו של א"מ ראבילו, חוק המתנה, תשכ"ח1968- )מהדורה שנייה,

ירושלים, תשנ"ז1996-( בעמ' .431-414 ראוי לציין בהקשר זה, כי יש לאבחן את המקרה שלפנינו מהמקרה שנדון בע"א

2836/90 בצר נ' צילביץ ואח', פ"ד מו)184 (,5 אשר עסק גם הוא בהעברת זכויות במשק במושב בדרך של מתנה. באותו

מקרה העניקה אם במתנה את זכויותיה כבת-רשות במשק לבתה ולבעלה כ"בנים ממשיכים". העברת זכויות כאמור הייתה טעונה

הסכמה מראש ובכתב של המינהל. למרות זאת האם לא פנתה למינהל לאשר את העברת הזכויות ואישור המינהל מעולם לא ניתן.

בית המשפט קבע כי "כל עוד לא ניתנה הסכמת המינהל, אנו מצויים רק בשלב ההתחייבות לתת מתנה, ורשאית הייתה האם לחזור

בה ממנה". קל להווכח, שהנסיבות במקרה שלפנינו שונות תכלית שינוי מהנסיבות בפרשת בצר. למעשה, הן קרובות במהותן

המשפטית לסוגיית מעמדה של מתנת מניות בטרם רישום.

.21 המסקנה היא כי הקניית המתנה מצד ההורים הושלמה וכי אין עוד המדובר בהתחייבות גרידא לתת מתנה. מסקנה זו מייתרת

את הדיון בשאלות הנוספות המתעוררות לגבי אפשרות חזרתה של שמחה מדעי מן ההתחייבות, לפי סעיף 5)ב( לחוק המתנה.

אי לכך, הערעור מתקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל ופסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מושב על כנו.

המשיבים )1( ו-)2( ישלמו למערער הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ש"ח.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק:

אני מסכים.

ה נ ש י א

השופטת ד' ביניש:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אנגלרד.

ניתן היום, י"א בניסן תש"ס ).(16.4.2000

א' ברק,ד' ביניש,י' אנגלרד

ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98011080.Q04